Shake it Off
מאת: סהר אלמוג

תכינו את השייקרים, טרנד הקוקטיילים הגיע לבירת הנגב ואנחנו יצאנו לשתות. איפה נמצא קוקטייל עם קומפוט, ואיך באמת מכינים מוחיטו? מוגש כשירות לציבור

אני סהר ואני אוהבת קוקטיילים. נכון, הם יקרים ונגמרים מהר, ולפעמים בכלל לא קולעים למה שרציתי, אבל באותה נשימה הם גם מסעירים, מיוחדים ועושים אותי שמחה. הצעה שלי? כשאתם מזמינים מהמלצר תתחילו לבקש קוקטייל יפה, כנראה תהיו מרוצים. אז אחרי ששתיתי בבל-בוי בתל אביב קוקטייל שהוגש בתוך אמבטיה זעירה עם ברווז ובועות בטעם משמש (סיפור אמתי), החלטתי שאני חייבת להבין איפה שותים קוקטייל הגון בבאר שבע.

ככה מצאתי את עצמי בתוך אזור תעשייה שומם, קצת אחרי דלתות פנדור ומול קל אוטו. פתחתי את הדלת התעשייתית ונכנסתי ללב הסצנה האזרבייג'נית הכי רותחת בבאר שבע, או בשמה היותר מוכר, הזאלמה. אמנם יש סיכוי קטן שתשמעו את אותם שירים אוריינטליים פעמיים באותו ערב, אבל אתם תסלחו לבעלים בזכות העיצוב המושקע, הקוקטיילים המוקפדים והאאוטפיטים ההורסים של המלצרים והמיקסולוגים. "הבנתי שהעיר צמאה לבר קוקטיילים", מספר דוד קלינצ'ב, מבעלי המקום. "מגיעים לפה נוירוכירורגים, מרצים, יהודים, ערבים, לקוחות מכל הארץ. סטודנטים לא היו חלק מהתכנית העסקית שלנו כי המיקום רחוק והמחירים קצת יקרים". אכן, מדובר בדברי אמת שלא נעים לשמוע. אפשר להגיע למקום בהליכה ארוכה, אוטובוס או מונית, והמחיר לקוקטייל נע בטווח שבין 42–49 שקלים, אבל אם תגיעו בין שבע לתשע בערב תוכלו לנצל את השעות השמחות שחלות על כל הקוקטיילים הקלאסיים. אם בא לכם להעז, תוכלו להזמין מוחיטו חבלה, קוקטייל צרפוקאי או את "מאזרבייג'אן באהבה". "אנחנו משתמשים במרכיבים כמו מי זהר, בורשט שאימא שלי מכינה, ובתפריט החורף יהיה לנו קוקטייל שמבוסס על קומפוט רוסי חם", מציין קלינצ'ב. לצד המשקאות יש גם תפריט אוכל מפנק שנע בין פריקסה לכנאפה, והדגש הוא על תוצרת מקומית. "אנחנו קונים הרבה ירקות מהבסטות בשוק באר שבע, עגבניות מחבל לכיש, הכוסות נקנו ממפעל שיקומי שהכין אותן בשבילנו. גם את השערות לכנאפה אנחנו מביאים מחברון".

קלינצ'ב, אם עדיין לא עשיתם את החיבור, נולד באזרבייג'אן. הוא עלה לישראל וגדל כל חייו בבאר שבע. לדבריו לזאלמה אין שום כוונה לנסות להיות משהו שהוא לא. "שלושה אנשים הקימו את המקום. כולנו דרומיים שמגיעים מאירוח ערבי ותרבות ערבית. אנחנו בעצם ערבים-יהודים. אנחנו לא תל אביביים, אנחנו אכבר באר שבעיים, עם הכי הרבה וואסח שיש". קלינצ'ב נחשף לתרבות הקוקטיילים דרך עבודתו בקבוצת קמפאי שהקימה את הבטי בר בוטיק. "אמנם מכרנו שם בירות, אבל הקוקטיילים עבדו נהדר. הבטי היה המקום הראשון שיכולת למצוא בו קוקטיילים על רמה", הוא מספר בגאווה. בתור חובבת קוקטיילים מושבעת יכולתי להסכים עם קלינצ'ב. כשביקרתי בבטי לפני שנה וחצי הקוקטיילים תפסו נפח נכבד מהתפריט, רעש השקשוק המתכתי בקע מהבר לאורך כל הערב, ולשולחן קיבלנו משקאות שכללו בין היתר מרשמלו צלוי וסוכריות צבעוניות. עם הזיכרון הנוסטלגי וחיוך מטופש על הפנים עליתי על קו 25 מהאוניברסיטה ונסעתי למתחם ביג לביקור נוסף בבטי כדי לבדוק מה נשאר ומה השתנה.

קוקטייל ב''בטי''
צילום: סהר אלמוג
קוקטייל
צילום: סהר אלמוג

השעה הייתה כמעט עשר וחוץ ממני ישב ליד הבר רק ברנש אחד ששתה בירה. מסתבר שמאז הביקור הקודם הקונספט התחלף. רשימת הקוקטיילים התקצרה ואת מקומה תפסו מדבקות ענק של בירות פאולנר וגולדסטאר על המראות והקירות. "הבטי עבר מתיחת פנים, פעם הוא היה מוקדש נטו לקוקטיילים, אבל בעיניי זה טרנד ובסופו של דבר הוא חולף. לכן נכנסו כל שאר סוגי האלכוהול", מסביר שלום ממן, מנהל השיווק של המקום. למרות האכזבה הקלה ניסיתי להישאר אופטימית וביקשתי מהברמנית, איך לא, קוקטייל יפה. למרבה השמחה הקוקטייל שלי כלל הנדריקס ג'ין, ג'ינג'ר אייל, סאוור, מלפפונים כתושים ועלי סלרי לקישוט. במילים אחרות, גם יפה וגם טעים. גם עומר, בן הזוג הנאמן שרוצה לתמוך בקריירה שלי על חשבון הקרבת הערב הפנוי שלו, היה שמח בחלקו וציין שהקוקטייל שקיבל קלע בול לטעם שלו. טווח המחירים של קוקטיילים בבטי נע בין 45–49 שקלים, אך בכל השבוע למעט ימי שישי חלים מבצעי אחד פלוס אחד על האלכוהול בשעות שש עד תשע בערב. גם כאן, כמה חבל, לא ממש מכוונים לקהל הסטודנטים. "סטודנטים בקושי מגיעים. לא שאני מזלזל, אבל הם יותר אוהבים לצאת לאזורים שקרובים אליהם. למשוך אותם עד הביג עם מונית הלוך-חזור זה לא שווה להם". פייר, יש משהו בדבריו.

אז אם הלוקיישן הוא הבעיה, אולי יש סיכוי שהבשורה תצא דווקא מקובי כהן. כהן שמבין כמה רחוק סטודנט מוכן ללכת בשביל משקה סוף היום שלו הוא הבעלים של הבר גיורא, שמשיק בימים אלו בר קוקטיילים סמוך שייקרא הנקסט דור. חדי העין הבחינו בפרסום למקום בשובר מסתורי שהופיע בחוברת הקופונים שקיבלנו בתחילת השנה. "בזמן ההרצה נפתח את הבר שלוש פעמים בשבוע. זה יהיה בר קטן, אינטימי, שבתפוסה מלאה יישבו בו שלושים אנשים". כהן מספר שהסטייל הנבחר הוא שנות החמישים – הרבה עששיות, מוזיקת בלוז וברמנים בטוקסידו. "זה קונספט שלא קיים בבאר שבע וייתן חוויה אחרת. אני רוצה שמי שיגיע ירגיש שהוא חזר שנים אחורה. זה בר קוקטיילים, אבל יהיה סוג אחד של בירה מהחבית, אם מישהו יצא לדייט עם החברה וירצה בירה". טווח המחירים יהיה סטודנטיאלי יותר וינוע לדבריו בטווח שבין 30–36 שקלים לצד מבצעים מתחלפים.

למרות הפגיעה בקונספט אני מסכימה עם כהן שלא בכל סוף יום בא לך קוקטייל. לפעמים צריך סתם פרוסה עם שוקולד. למרבה ההפתעה מסתבר שגם קלינצ'ב מהזאלמה חושב ככה.

אז מה אתה שותה בזמן העבודה?

"לא נעים להגיד, אבל יין מבעבע או בירה. הסנדלר הולך יחף".

נגישות