574# זמן להתוודות
מאת: דניאל רימברג

עמוד הפייסבוק ששיגע אוניברסיטה שלמה בתקופת המבחנים עדיין אתנו, ולא סתם. על ההשלכות, המסקנות וההפתעות של BGU Confessions

אין סטודנט אחד באוניברסיטת בן גוריון ואולי אפילו בישראל שלא מכיר את עמוד הפייסבוק המצליח – BGU Confessions. העמוד הוקם בסוף ינואר, ממש בתחילת תקופת המבחנים (ממש תודה על זה!), ובתוך ימים ספורים הגיע לאלפי עוקבים. נכון לזמן כתיבת הכתבה הוא עומד על שמונה-עשר אלף וחמש-מאות עוקבים ועלו בו יותר מתשעת אלפים וידויים. העמוד סוחף אחריו סטודנטים רבים (וגם כאלה שלא), הוא נותן לנו את האופציה לשתף ולראות אלפי וידויים – אהבות, אכזבות, סקס, בגידות, סיפורי שותפים, רמאות במבחנים, בקשה לעצות בשלל נושאים ואפילו בנושאים כואבים ואינטימיים ביותר. למעשה, מאז שהוקם העמוד הוא הפך במובנים מסוימים לרשת החברתית החדשה של אוניברסיטת בן גוריון, אבל כמו לכל תופעה בממדים שכאלה גם ל-BGU Confessions יש השלכות על המציאות שבה אנו חיים, לטובה ולרעה.

#1 דבר העורך

"הרעיון לפתיחת העמוד הגיע מחו"ל, מאוניברסיטאות כמו MIT או אוקספורד שיש להן עמוד כזה כבר כמה שנים. בארץ הטכניון התחילו עם זה ואנחנו לקחנו את זה להם. מאז שהעמוד שלנו הוקם לא עברו יותר מעשרים–שלושים דקות שלא עלה בהן משהו, ולדעתי זה מה שתרם להצלחה", מספר עורך העמוד האנונימי. "אני חושב שהעמוד יותר מצליח אצלנו בגלל שבן גוריון היא פשוט כזאת, חברתית. לעומת רוב מוסדות הלימוד האחרים בארץ, כאן מי שלומד באוניברסיטה גם גר סביבה וזה יוצר מעין 'בסיס סגור'. אנחנו שמנו לעצמנו מטרה שאנחנו לא מסננים יותר מדי, אנחנו לא 'סטטוסים מצייצים'. כן יש לנו גבולות ואנחנו מבינים שיש לנו אחריות על העמוד והשלכותיו, אנחנו לא נפרסם 'שיימינג' ואנחנו מקבלים לא מעט 'שיימינג' על מתרגלים ומרצים. בסופו של דבר אנשים ייפגעו מזה ואנחנו לא מעוניינים בכך", הוא מוסיף.

כמו שאתם כנראה יודעים, בעמוד עולים אינספור וידויים חושפניים ולעתים גם כואבים. יש שמשתפים חוויות אינטימיות מחיי המין ופעמים רבות אף מבקשים עצות, ויש המדברים על עולם הרווקות. בנוסף ניתן לראות וידויים רבים שבהם סטודנטים משתפים תחושות ורגשות לאחר פרידה קשה או מספרים על חוויות של בדידות. נראה שקשה להחליט האם לשיתוף שהעמוד מאפשר ישנן השלכות חיוביות או שליליות.

"יש בתופעה הזו קמצוץ מן החיובי כמו קמצוץ מן השלילי. אפשרות הכתיבה בעילום שם, יש בה מן הריגוש, אי אפשר להתווכח עם זה. זה נותן את האפשרות לאנשים לכתוב את שעולה במחשבתם, לבם ונפשם – לרעה או לטובה", משתפת דורין רובינוביץ', סטודנטית לסוציולוגיה. "עם זאת, ישנם וידויים שהקריאה שלהם יכולה לעורר נגטיביות גדולה כלפי העמוד בידי הקוראים או אפילו תיעוב כלפי אותם 'עלומי שם' ומי שהם מייצגים. אנחנו נוטים לעשות השלכה ממקרה ספציפי למשהו גדול בהרבה ממנו. למשל, אם גבר אנונימי יכתוב דברים שלמישהי אחת או שתיים לא בא בטוב בעין, העם הגברי 'נמחק' ומתוייג כ'דוש', וזה יכול לקרות גם כלפי המין הנשי", היא מסבירה. "אנשים כותבים דברים שחושפים הרבה סודות אפלים שלהם, דברים שנוגעים להתנהלות אקדמית וזה עלול לפגוע בהם ובנו. בנוסף, אני חושבת שהעמוד הזה מעיד על חטטנות ומציצנות, וזה מאיר אותנו באור שלילי", מוסיפה דורין.

מה הקשר בין הדמיון למציאות?

"בתקופה שלנו אנשים מפחדים לומר דברים בפנים אחד לשני באופן חד וחלק. במידה רבה הפרופילים שלנו ברשתות החברתיות הם מגן מסוים מפני השלכות של 'מילים פוגעניות'. כשיש עמוד אנונימי שנותן 'הגנה נוספת' זה מטפח תרבות בעייתית. בנוסף, בגלל שהכול אנונימי אז אפשר להמציא סיפורי וידוי מסוימים עם כמה דמויות דמיוניות. הרי הווידוי אנונימי אז אי אפשר לדעת האם הדמויות האלו קיימות באמת והאם הסיפור התרחש. אנשים עלולים להשתמש בעמוד הזה על מנת לסחוט לייקים או כדי לדחוף אג'נדה אינטרסנטית", משתף דמיטרי ליטבין, סטודנט להנדסה כימית.

#2 מקום מכיל?

ניתן לראות גם לא מעט דוגמאות שבהם אנשים באמת מוצאים בעמוד הזה מקום לשתף, להתייעץ ולקבל מענה מסטודנטים אחרים. "יש אנשים שמוצאים בעמוד הזה סוג של נחמה. אנשים ממש פורקים את שעל לבם ואי אפשר להתכחש לכמות העזרה והאהבה שאנשים שופכים אחד על השני בניסיון לתת כתף תומכת. מניסיון אישי, מישהי כתבה וידוי שנגע ללבי מאוד, לא יכולתי להישאר אדישה לזעקת העזרה בין השורות. כתבתי לה בפוסט עצמו שאשמח אם היא תשלח לי הודעה. היא שלחה, נפגשנו, דיברנו שעות, עזרתי לה לקבל החלטות לגבי המשך הדרך. הידיעה שמישהו בצד השני יכול לעזור היא נהדרת, והעמוד הזה לגמרי עושה בפן הזה חסד גדול", מספרת דורין.

ואכן ניתן לראות כי סטודנטים רבים תופסים את העמוד הזה בתור מקום להתייעץ – על אהבות, על לימודים, על מגורים עם שותפים, ופעמים רבות הם זוכים למענה אמתי מקהל הסטודנטים, אבל ישנם מקרים שבהם חשוב להיות זהירים ביותר. "אני חושב שיכול להיות שיהיו אנשים שיראו את העצות ולא ייקחו אותן בערבון מוגבל. העמוד הזה הוא כמו לקחת התייעצות רפואית או פסיכולוגית מגוגל. הרוב המוחלט הם סטודנטים, אין להם באמת הכשרה מקצועית. אתה מקבל חוות דעת של מישהו, אבל זה עלול ליצור מצב שבו מישהו במקום לקבל ייעוץ פסיכולוגי מקצועי מסתפק בעצות של אנשים בעמוד", אומר לנו איתן וידה, סטודנט להנדסת חשמל.

בהקשר לכך אומר עורך העמוד "הוספנו מספר טלפון של ער"ן (עזרה רפואית נפשית) בפוסט שמעלים את הווידוי כי חשוב לנו שזה יהיה לאנשים שזקוקים לכך".

#3 כולם מחפשים אהבה

העמוד הזה מעלה לפני השטח את מה שכולנו בעצם כבר יודעים – רובנו, אם לא כולנו, מחפשים אהבה. אלפי וידויים עוסקים בעולם הדייטים וברצון למצוא זוגיות תוך הצפה של חשש גדול של סטודנטים רבים – לסיים את התואר רווק/ה. אבל מה ההשלכות של העמוד בנושא זה? לא עשיתי מחקר כמובן, אבל מאז שהוקם העמוד יותר ויותר נשים מספרות לי על כך שגברים פונים אליהן פנים אל פנים (לעומת האפליקציות). בנוסף, העמוד פשוט מציף באופן הכי מובהק שסקס, זוגיות ואהבה הם רצונות עזים של שני המינים (סטרייטים ולהט"בים כאחד), ואם תרשו לי להביע את דעתי על כך – מספיק עם המשחקים, מספיק עם העמדות הפנים. כולנו רוצים הכול ומהכול אז תפעלו במציאות – תגידו, דברו בכנות, שתפו, תעיזו, שברו את הנורמות! אין ספק כי BGU Confessions הוא אחד הדברים המסעירים ביותר שקרו בבן גוריון בשנה האחרונה. תיהנו מזה כל עוד העמוד קיים.

נגישות