10 טיפים למחפש/ת עבודה
מאת: אור הוכמן. האיורים בכתבה באדיבות לירון הכהן.

החום המכביד מזכיר שהקיץ מגיע, ואתו המרדף אחר עבודה. כדי להקל את התהליך, הנה עשר עצות זהב שיהפכו אתכם/ן ממחפשי עבודה למוצאי עבודה!

אם אתם בשנה הראשונה לתואר או אם אתם או-טו-טו כבר מוצאים את עצמכם עם התואר הנכסף ביד, הגיע הזמן להתחיל לחשוב על שוק העבודה המפחיד שמחכה לכולנו שם בחוץ. אם כבר התחלתם לחפש עבודה, כנראה לא פעם ולא פעמיים נתקלתם במשפט המייאש: "ניסיון של X שנים לפחות". אז איך מוצאים עבודה כשאתם סטודנטים חסרי ניסיון?

בדיוק בשביל זה הקים יואב מלמד את הקבוצה "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון" (חפשו בפייסבוק) שמונה כבר מעל מאה אלף משתמשים. נוסף למשרות רלוונטיות שלא דורשות ניסיון(!) תמצאו שם טיפים, דיונים וסיפורים אישיים שמיועדים לאנשים שנמצאים ממש במצב שלכם, וכל אלה יהפכו את תהליך חיפוש העבודה לפחות מייאש ממה שהוא.

לכבוד סוף השנה ההולך ומתקרב איגדנו את עשרת הדברות למחפש העבודה חסר הניסיון משלב כתיבת הקו"ח, דרך חיפוש העבודה ועד מעמד הריאיון עצמו. את הטיפים שיתף מנהל הקבוצה, יואב מלמד. לגזור ולשמור.

1. הימנעו מפתיחה סתמית של קו"ח
"יש שקוראים לו ככותרת 'תכונות', 'פרופיל' או 'תמצית'. אני קורא לזה: טעות! הכוונה לפרק המיותר ביותר בקו"ח, שמקדישים לרשימת מכולת כמו: עבודת צוות, אחריות, תקשורת בין אישית, יסודיות,עמידה בלחץ, מוטיבציה, קליטה מהירה ועוד. כשמגייסת מקדישה שבע עד עשרים שניות לסריקה של הקובץ, חשוב לנצל היטב כל פיסת נדל"ן בשטח העמוד. למה זה רע? אין ברשימה דבר שמייחד אתכם ממה שיעידו מועמדים אחרים; אף אחד מהכישורים לא מודגם או מנומק בקובץ; ועצם העובדה שאתם מחמיאים לעצמכם אינה מחמיאה לכם בכלל".

2. כמה זמן כדאי להשקיע ביום בחיפוש עבודה?
"יש המתלוננים שחיפוש העבודה שלהם נמשך חודשים ארוכים. כמובן שהמון משתנים חיצוניים משפיעים על התהליך. אבל כל אחד מכם חייב לשאול, האם באמת עשיתי את המרב והמיטב כדי למצוא משרה ראויה ומהר? חשוב להבין, חיפוש עבודה הוא עבודה לכל דבר, גם אם במשרה חלקית במיוחד. אני ממליץ להקדיש לפחות שלוש שעות ביום לחיפוש פעיל, יסודי ויצירתי. תתחילו בכל הערוצים האפשריים במקביל:לוחות הדרושים הגדולים, חברות ההשמה הגדולות והנישתיות, קבוצות הפייסבוק והלינקדאין הרלוונטיות, חבר מביא חבר, אתרי המעסיקים הרצויים ומרכז הקריירה באוניברסיטה או במכללה, ובפרט בוגרי עבר,מפגשי זרקור וירידי תעסוקה".

3. מה עושים כשהשכר ההתחלתי נמוך?
"פעמים רבות עולים בקבוצה דיונים על שכר התחלתי נמוך יחסית. ברור לי שכסף תמיד הניע, מניע ויניע את העולם, ושרמי קליינשטיין צדק: כל כך קר שם בחוץ, והחיים זה לא קיבוץ... אלא שהשכר אינו השיקול היחיד בהחלטה האם לחתום, כל עוד יאפשר לכם לגמור את החודש. חשוב יותר לשקול עד כמה: 1 .התפקיד הראשוני ימצה את כישוריכם? 2 .תיהנו בעבודה גם כשתהפוך לשגרה? 3 תרכשו כלים וניסיון מקצועיים לעתיד? 4 . המוצר, התעשייה, המיקום, הקולגות והתנאים יספקו אתכם? גם אם השכר לא בשמים, זכרו: זוהי רק נקודת ההתחלה לקריירה שלכם. אם וכאשר תוכיחו עצמכם, תוכלו להגדילו משמעותית בזמן קצר".

4. תיק עבודות
"הפתרון הכי טוב שמצאתי עד עכשיו למלכוד חוסר הניסיון – יצירת תיק עבודות עצמאי: כשקיימת תחרות קשה על כל משרה חדשה, יש ערך עצום להמצאת רעיון, מוצר או שירות ייחודי ולמימושו לבד או בצוות, ללא כל הכוונה או שכר. זה יכול להיות אתר, אפליקציה, מסמך, קמפיין, אירוע או אפילו קבוצת פייסבוק. אם תפתחו פרויקט משלכם, הוא יקנה לכם יתרון יחסי עצום על יריביכם לתפקיד. אין ספק שניסיון מקצועי הנו חשוב, אבל הוא לא חייב להיות תעסוקתי. תוכלו למלא עליו פסקה מורחבת בקו"ח הדלילים או שיחה מקצועית נלהבת בריאיון פרונטאלי. צרו לעצמכם תיק עבודות רלוונטי בהשראת תחום עניין או משהו שכואב לכם. כל מנהל בר-דעת ידע להעריך יזמה אישית, למידה עצמית וחשיבה חברתית שכאלה".

5. לימודים או ניסיון?
"הרבה פעמים סטודנטים מתלבטים מה יותר חשוב: הצטיינות בלימודים או צבירת ניסיון רלוונטי. נראה לרובכם שהכי הגיוני להתמסר ללימודים שלוש–ארבע שנים במטרה לסיים את התואר בממוצע גבוה ככל האפשר. זה אמור להוביל למשרה טובה יותר במהירות רבה יותר. לכן יש הנמנעים מעבודה בתקופת הלימודים ויש העובדים במשרות קלות ומתגמלות שאינן רלוונטיות. אלא שזו עלולה להיות טעות אסטרטגית. הרבה יותר נוח להתקבל בשנה ב' או ג' למשרת סטודנט חלקית בפיתוח/ בדיקות/ שיווק/ אנליזה, שמחייבת יתרת לימודים של שנתיים, מאשר למשרה מלאה כבוגר. בסוף, שנתיים ניסיון עם ממוצע שבעים יקפיצו אתכם בכמה רמות ביחס לבוגרים נטולי ניסיון עם ממוצע תשעים".

6. למד את המעסיק
"רבים שולחים קו"ח לכל משרה שנראית רלוונטית במידה בינונית עד רבה לכישוריהם, השכלתם ו/או שאיפותיהם. וזה בסדר גמור. אבל כשחוזרים אליכם בעקבות שליחה, חובה להתנהל בהתאם. כבר בריאיון הטלפוני הראשוני לקראת זימון ודאו את שם החברה ונסו לדלות מידע על המוצר והתעשייה. עד לריאיון הפרונטאלי עליכם להכין שיעורי בית: ללמוד כל מה שאפשר על החברה בגוגל ולחפש בלינקדאין מכרים ממעגל ראשון או שני שעובדים בה וידעו לספר. ככל שתגיעו עם יותר מידע מוקדם, תוכלו בקלות להוכיח בקיאות בריאיון. הרצינות, האכפתיות וההשקעה שתקרינו יעשו רושם גדול על המראיין/ת, בין אם מדובר במנהל מגייס או במנהלת גיוס".

7. ציפיות שכר
"אתם שולחים קו"ח למשרות בתקווה שיחזרו אליכם לריאיון טלפוני מקדים. באותה שיחה תישאלו לרוב על ציפיות השכר, ולא תמיד תדעו מראש לענות. אסור לשדר בתשובה 'מה שיוצא, אני מרוצה', לציין טווח שהפרשו גדול מאלפיים שקלים או לזרוק בחיפזון מספר קיצוני נמוך או גבוה. מותר להחזיר את הכדור למגייס/ת, לבקש בנימוס את הטווח שהוגדר לתקן, וכתגובה לאשר שיש התאמה. אפשר לומר שהתשובה תלויה במספר השעות, מורכבות התפקיד ו/או התנאים הנלווים, וכך לקנות זמן לגיבוש סכום ריאלי עד לריאיון הפרונטאלי. זכרו תמיד שהטווח/ הסכום שתגדירו משמעותי מאוד".

8. פרופיל פייסבוק
"רובם המוחלט של המעסיקים (93 אחוז לפי נתוני מחקר בינלאומי) 'בודקים' את פרופיל המועמדים למשרות שלהם בפייסבוק. זה קורה בדרך כלל רגע עד כמה דקות אחרי שקראו את קורות חייהם. במקום לכעוס או להתמרמר על כך מוטב להשלים עם המציאות ולהתנהל בזהירות המתבקשת. מצד שני, יותר מ-30 אחוז מהמעסיקים לא יקבלו לתפקיד מועמד שמנע מאחרים אפשרות למצוא עליו מידע במדיה החברתית. מה עושים? למרות שזה מעצבן, כדאי שתבקרו את עצמכם ותפעילו שיקול דעת בנוגע לפרסומיכם בפרופיל".

9. מבחני מיון
"גם במיונים למשרה וגם בעבודה עצמה יש לעתים פערי ידע. גוגל הפכה את מנוע החיפוש לאוצר אינסופי של ידע נגיש. הדבר רלוונטי במיוחד לעבודה שתמצאו ולתהליכי המיון שבדרך. בטוח שתמצאו עצמכם מתמודדים עם מבחנים שאינכם יודעים לפתור. אלא שאם תפתחו מיומנות גבוהה של חיפוש, אין דבר שלא תוכלו לדעת ואין שאלה שתכשיל אתכם. לטובת מי שאינם אשפים בגיגול, תקופת האבטלה היא הזמן המיטבי להשתפר. אני מזמין אתכם לנסות כלי שנוצר בדיוק למטרה זו, ויאפשר לכם אימונים יומיים". www.agoogleaday.com

10. ולסיום – סבלנות
"יותר מדי מחפשי עבודה שפונים אליי בפרטי לייעוץ מפגינים חוסר משווע ביכולת דחיית סיפוקים. הם רוצים עבודה ועכשיו. בין אם זה בגלל האגו החבול, העו"ש המתרוקן או שניהם יחד, אני לגמרי מבין אותם. אבל מה שהם לא מבינים זה שחיפוש עבודה הוא מסע ולא טיול, מרתון ולא ספרינט. אי אפשר לשגר שלושים קורות חיים ביום במשך שבוע, לצפות שמהם יהיו חמש פגיעות שיניבו תהליכים שמאחד יגיע החוזה הנכסף. אי אפשר גם להתקשר למגייסת שלושה ימים אחרי שיצאתם מהריאיון כדי לשאול אם ומתי תזומנו לשלב הבא. אל תגמרו לעצמכם את האנרגיה מהר מדי ואל תהרסו את סיכוייכם על התלהבות יתר. סבלנות".

נגישות