שירי מחאה
מאת: נתנאל סימקין , עורכת עדן גבע לירן , מדור: כללי

שירים מאז ומתמיד היו כלי להעברת מסרים ורגשות. אמנם בימינו שירים רבים הופכים להיות יותר ויותר רדודים במסר שהם מעבירים, אך עם זאת, ישנם אלפי שירים שבאים לגעת בנקודות הכי רגישות וכואבות. הרשו לי להוסיף לכם מספר שירי מחאה לפלייליסט שלכם.

# בוב מארלי – Get Up Stand Up

בין מאות השירים, שדורשים לתת לאנשים את מה שמגיע להם מעצם היותם בני אדם, אולי הבולט מכולם הוא שירו של בוב מארלי, Get Up Stand Up. דווקא שיר הרגאיי השקט והקצבי מעביר את המסר האקטיבי ביותר. מארלי בשירו אומר אל תשבו ותבכו על מר גורלכם, אלא תעמדו ותדרשו את הזכויות שלכם ואל תוותרו על הקרב עליהן, דבר שמנוגד לתפיסת הרסטפארי של הימנעות מאלימות.

# נינה סימון − Mississippi Goddam

זהו שירה של הגדולה מכולן, נינה סימון. שיר זה מתמקד במקרי רצח של פעילים וילדים אפרו־אמריקאים ומבקר בחריפות את היחס שלו זוכים אנשים שחורים בארה''ב. השיר היה אחד מאבני הדרך במאבק בגזענות, וקהילות שונות שחוו גזענות סיפרו את סיפור ה''מיסיסיפי'' שלהן. השיר נגמר עם המילים ששימשו כסלוגן במחאות רבות ''You don't have to live next to me, just give me my equality!".

# טופאק – Changes

בשירו Changes , מתאר טופאק את המצב שהוא ראה מול עיניו בארה''ב של שנות ה-90. סמים וכנופיות, שחורים ולבנים שעסוקים במלחמות והרבה כאב. השיר עם המילים החודרות שלו שאומרות שאנחנו כבני אדם אחים אחד לשני בלי קשר לצבע שלנו צריכים לעשות שינוי בתפיסות והחינוך שלנו בשביל לקדם עולם טוב יותר. בשירו אומר טופאק שכשנהיה מוכנים נראה נשיא שחור בארה''ב. אמנם נשיא שחור כבר היה, אבל הדרך להיעלמות הגזענות מעולמנו עוד רחוקה.

# צ'ילדיס גמבינו – This Is America

ארה"ב משווקת כבר מאות שנים את ה''חלום האמריקאי'' אבל יש שירים שמנפצים את הבועה הזאת. שיר אחד, שמותח ביקורת מבפנים, הוא שירו זה של גמבינו. השיר כמו הקליפ שלו, הנחשב פרובוקטיבי מאוד, מאפשר לאמריקה להסתכל על עצמה במראה אנשים שמסתובבים עם נשק ויורים זה בזה ובילדים, אופנה רדודה של הרשתות החברתיות ומרדף אחרי כסף.

# רמשטיין – Amerika

שיר נוסף שמותח ביקורת מבחוץ שייך ללהקת רמשטיין. זו להקת רוק כבד גרמנית ששרה בגרמנית. השיר Amerika מעביר ביקורת נוקשה על התרבות האמריקאית שהשתלטה על העולם בכל פינה בעולם נוכל למצוא מקדונלדס, קוקה-קולה ואת טביעת הרגל האמריקאית.

# פול טראנק – וואלק

נושא הפוסט־טראומה צובר בזמן האחרון מודעות רבה יותר בציבור הישראלי. חיילים רבים אשר חווים אירועים קשים ורואים תמונות קשות בשירותם הצבאי, מרגישים כי המדינה הפקירה אותם אחרי השירות הצבאי להתמודד לבד עם הקשיים הנפשיים. בדיוק לשם כך, הוציאה להקת פול טראנק את השיר שלהם ''וואלק''. השיר החריף והקצבי הזה נותן בעיטה בדיוק בנושא הכואב בלי מסכות, ובמסר ישיר אומר ''אם קורא את העיתון אז אני לא יכול לישון. אין לי כסף לטיפול אדון שר הניצחון".

# איזי מארח את כיתריה – עוד לא נגמר השיר

שיר אשר מציג תמונת מצב קצת עגומה של החיים בישראל עם מסר אופטימי שהטוב עוד יגיע. השיר שכל כולו תמונת מצב מהשיח שאנחנו חווים מדי יום כגון קיפוח, שחיתות, הסתה ובעיות נדל''ן יכול לגעת בכל אחד ואחת מאיתנו.

אם יש משהו שהאירים טובים בו, חוץ מהוויסקי שלהם, זה שירי מחאה. אמנם לא כולנו בקיאים בהיסטוריה של האירים והבריטים, אבל בקצרה אגיד שהאירים שאפו במשך מאות שנים לעצמאות מהממלכה המאוחדת ובין הצדדים יש דם רע מכך. אחד האירועים המכוננים במאבק העצמאות היה בשנת 1972 במה שנקרא יום ראשון המדמם, שבמהלכו הצבא הבריטי ירה במפגינים אירים שצעדו במחאה בצפון אירלנד דבר שהוביל להרג של 14 אנשים ועשרות פצועים. האירוע הוביל לצעד משמעותי בכל הנוגע להכרה בצפון אירלנד, וגם נתן השראה לשני שירים מאוד מוכרים:

# U2Sunday Bloody Sunday

השיר בעל מקצב קליל ונעים של הלהקה האגדית U2 ומעביר במילותיו דווקא את הסבל והכאב שהיו באותו היום מנקודת מבטם של האירים. חברי הלהקה נשאלו מדוע השיר הכואב מועבר עם מנגינה עדינה ונעימה ותשובתם היא שאפשר להתאבל עם אופטימיות ושאיפה לעתיד טוב יותר.

# קרנבריז – Zombie

השיר נוצר כתגובה על הריגתם של שלושה ילדים במתקפת טרור של המחתרת האירית ועל המלחמה המתמשכת בין הצדדים. הוא היה בשנות ה-90 אחד השירים המושמעים והמוכרים בעולם, ועד היום נחשב לאחד משירי האנטי־מלחמה הגדולים שנוצרו כאשר השיר שואל בפשטות את החיילים משני הצדדים – מה עובר להם בראש, כשהם הולכים להילחם כמו זומבים.

נגישות