רוק ומטאל מסביב לעולם
מאת: שי בלפר , עורכת עדן גבע לירן , מדור: מוסיקה

היום הם נראים כמו משהו שהיה מאז ומעולם, אבל לרוק ולמטאל יש היסטוריה מסובכת ובועטת שמהווה גורם משיכה משמעותי לכל מי שרוצה לצאת מהמיינסטרים

ז'אנר הרוק שלט לחלוטין בתרבות העולמית בחצי השני של המאה העשרים, שזה לא כל כך מזמן, ועל אף שבמצעדי המכירות אולי ירדה קרנו, הרוק על סוגיו השונים עדיין מהווה חלק עצום מעולם המוזיקה שלנו, ואחיו הצעיר והסורר, המטאל, הפך לתת-תרבות עם כוח משיכה עצום בכל פינה בגלובוס. אומנם שניהם נוסדו בארצות הברית, אבל זו הזדמנות לראות איך התפתח הסגנון ברחבי העולם, וגם להמליץ לכם על שיר עדכני מכל אחת מהמדינות או האזורים. תוכלו לקרוא על ארבעה אזורים מעניינים במיוחד.

הממלכה המאוחדת ואירלנד

נתחיל בבית השני של הרוק, המקום שהביא לנו את הביטלס, פינק פלויד וקווין. כל אלה להקות אנגליות, כמובן, ובעיקר מלונדון, אבל הטרנד בעשורים האחרונים הוא הדגשה של המבטאים והתרבויות המקומיות. המבטא של אואזיס וארקטיק מונקיז הביאו הרבה כבוד לצפון אנגליה מוכת העוני, ותוכלו לשמוע ברוק הבריטי גם מבטאים סקוטיים או וולשיים. אירלנד היא כמובן סיפור משל עצמה - מבטא מדהים, שילוב נפוץ של כינורות קלטיים ושירי עם היישר מהפאב. אפשר להכליל ולהגיד שככל שהלהקה צפונית יותר בבריטניה היא תהיה ציניקנית יותר במילים שלה, וככל שהיא מערבית יותר, כלומר קרובה לוויילס ולאירלנד, היא תהיה רגישה יותר ועם יותר בלדות. אבל זו הכללה, ואם תגידו אותה לבריטי שיהיה בהצלחה. לאמיצים שבכם, נסו מוזיקה באירית, בסקוטית, או בוולשית.

המלצה: IDLES – Danny Nedelko.
אומנם האמריקאים המציאו את הפאנק, אבל הבריטים הכניסו אליו את הפוליטיקה. חברי להקת IDLES מבריסטול שבדרום-מערב אנגליה, לא אוהבים שקוראים להם פאנקיסטים, אבל הם ממשיכים את המסורת הפוליטית המפוארת. בשיר הזה, שנקרא על שם ידיד שהיגר מאוקראינה, הם מכריזים על אהבתם למהגרים לבריטניה. הקָצַב הפולני, המשפחה החד-הורית מניגריה גם פארוק בולסרה, שידוע יותר בתור פרדי מרקורי, הם כולם מהגרים, וכולם חברים של IDLES. מסר רציני, אבל קליט, ומכאן הקסם.

סקנדינביה - שבדיה, נורבגיה, פינלנד, איסלנד, דנמרק

המדינות הקרות בצפון אירופה הן גם כמה מהיצירתיות ביותר מבחינה מוזיקלית בעולם, גם בגלל החינוך המוזיקלי בבתי הספר הציבוריים, וגם בגלל שקור קיצוני מעודד יצירת תחביבים ביתיים – כמו יצירת מוזיקה. אומנם הפופ הסקנדינבי מפורסם במיוחד, אבל יש שם גם סצנת רוק בועטת. הרוק האלטרנטיבי של האזור נתן בשנות התשעים את הקרדיגנס ואת ביורק, ובשנות האלפיים את סיגור רוס. אבל הז'אנר שסקנדינביה מצטיינת בו במיוחד היא מטאל לסוגיו – יש פרוגרסיב מטאל כמו להקת אופת' למי שרצה את פינק פלויד עם נתינה בראש, פאוור מטאל לאוהבי "משחקי הכס", וגם וייקינג מטאל לאוהבי "ויקינגים". בראש המומחיות הסקנדינבית עומדים הז'אנרים המפורסמים והאפלים מכולם – דת' מטאל ובלאק מטאל.

המלצה: Darkthrone – The Hardship of the Scots
במהלך הניינטיז דרקת'רון הנורבגים היו חלוצים בז'אנר הבלאק מטאל, אבל בניגוד ללהקות אחרות מאותה תקופה – הם לא קפאו על שמריהם, אלא השתכללו והושפעו גם מתת-ז'אנרים אחרים של מטאל, ולכן זכו להצלחה ממושכת ברחבי העולם. השיר החדש שלהם נשמע כמו קלאסיקה אבודה של בלאק סבאת', עם אוזי אוסבורן מוחלף במפלצת בלונדינית וקשוחה עד מוות.

יפן

מתגעגעים לחנויות הדיסקים של פעם? אולי כדאי לחסוך לטיסה לטוקיו, שם תוכלו לבקר בסניף של שבע קומות. היפנים מתייחסים למוזיקה שלהם ברצינות, ועדיין מעדיפים דיסקים פיזיים של הלהקות האהובות עליהם, יחד עם הרבה מוצרים נלווים שהם אוהבים לאסוף. הרוק והמטאל ביפן מפותחים במיוחד: ביפן יש ז'אנרים מקומיים שמתערבבים בהשפעות המערביות ויוצרים משהו מיוחד מאין כמותו. ז'אנר נודע במיוחד הוא ויז'ואל קיי – הוא הושפע מהרוק הכבד חובב האיפור של האייטיז, אבל הוא מאוד מוגזם, וחברי להקה יכולים להיראות כמו בובות חרסינה או דמויות מאנימה. המוזיקה נעה בין מטאל רציני וכבד לבלדות שמזכירות את "גשם" של אלי לוזון (חפשו את Forever Love של להקת X Japan), אבל המוטיב שמאחד את כל הלהקות היא יכולת מוזיקלית מדהימה.

המלצה: MAN WITH A MISSION – Dead End In Tokyo
להקת הפופ-רוק הזאת מההמלצה נשמעת ונראית ייחודית ביפן – הם מופיעים עם מסכות זאבים, יש להם סיפור רקע מוזר ומומצא לחלוטין, והם שרים באנגלית ולא ביפנית כנהוג, ועוד באנגלית מוצלחת! הסגנון שלהם ישמח את כל מי שהתגעגע ללינקין פארק או לקילרז של תחילת הדרך.

ישראל

למרות שנדמה שהרוק נפוץ פחות בשנים האחרונות, הרוק הישראלי הוא עדיין תוצר ייחודי ומקורי שיש לו במה להתגאות. הוא נוצר בשנות השישים במועדונים ברמלה על ידי בני עדות המזרח, היום הוא משלב בין מזרח למערב ויוצר משהו חדש וכל- ישראלי. רוב השמות הגדולים ברוק הישראלי עדיין איתנו ומוציאים דברים חדשים, אבל נדמה שהדגש עבר לשילובי הרוק עם ז'אנרים אחרים, ובראשם ההיפ-הופ.

המלצה: האחים צברי – על תמאש ועל העוקץ
האחים צברי היא להקה עם שלושה שירים וחמישים טון של אנרגיה. סיפורים מגוחכים אך אותנטיים על חבורת אוהדי בית"ר מרמת גן, ומלחמתם הבלתי נגמרת ב"שלום היפיוף" (שבע מטר של סיוט, ונוסף לכך – אוהד הפועל). זה הארדקור פאנק, שנותן כבוד למסורת ההומוריסטית של הז'אנר וגם של הרוק הישראלי (הסיפורים המסובכים והדמויות החוזרות מזכירים לי מאוד את "סיפורי פוגי"), ויוצר שילוב זורם וטבעי של מוזיקה ותרבות מזרחית. אם לא הכרתם עדיין, זה הזמן להצטרף.

נגישות