פר"ח נגד האלימות
מאת: נועם שרעבי

כמה סטודנטיות לעבודה סוציאלית החליטו להילחם בתופעה של אלימות כלפי נשים בעזרת טיפול בשורש הבעיה

בואו נדבר על אלימות. אי אפשר להתחמק ממנה, והיא מציפה אותנו ביום-יום כדבר שלמדנו לקבל כמעט כמובן מאליו. פנים רבות לאלימות, ויש היבטים ממנה שלא משאירים סימנים על הגוף, אך לכולם יש הכוח לפגוע ולהפוך כל אחד מאדם – לקורבן. במסגרת הקורס "עבודה סוציאלית קהילתית" תכננו תשע סטודנטיות מהמחלקה לעבודה סוציאלית יזמה חדשה כדי לשנות את המציאות האלימה דרך הבסיס. מוקד הפרויקט הוא אלימות שמופנה כלפי נשים מצד בני זוגן, כשהמענה שנבחר פונה לקהל יעד ייחודי – בני נוער מכיתות ז' עד ט'. במסגרת העבודה החליטו הסטודנטיות לצאת מהאקדמיה אל הפרקטיקה וליזום שיתוף פעולה עם פרויקט "בשביל הדיאלוג", שפועל זו השנה השנייה במסגרת פר"ח ובתמיכת אגודת הסטודנטים הארצית. במסגרת היזמה כתבו הסטודנטיות מערכי שיעור מקיפים ששואפים ליצור שיח בנושא ולעודדו. את אותם שיעורים יעבירו לתלמידי באר-שבע סטודנטים שישתתפו בתור מדריכים בפרויקט בשנה הבאה לצד שיעורים בנושאים כמו גזענות, סובלנות ושיימינג.

תופעה חוצת מעמדות

ארבע סטודנטיות מתוך הקבוצה, אפרת גרין, נועם אגמון, נועה קפשוק ושיר כהן, כולן בשנה ב' בעבודה סוציאלית, הציגו בפנינו את היזמה המיוחדת שעליה עבדו בשנה האחרונה. הנושא שבו בחרו לעסוק, אלימות כנגד נשים מצד בני זוגן, היה הראשון שקפץ למרביתן לראש כשהתבקשו לבחור בעיה חברתית לעסוק בה. "במסגרת ההכשרה המעשית שהתחלנו השנה נתקלנו במקרים של אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן, וראינו שהתופעה הזו כנראה רחבה יותר ממה שחשבנו בהתחלה", מסבירה נועם. "אלימות כזו מתרחשת לא רק בשכבות נמוכות מבחינה סוציו-אקונומית, אלא גם בשכבות אוכלוסייה גבוהות יותר". ממדי התופעה הדהימו את ארבעתן. הן חקרו את הנושא בהקשר עולמי, ארצי ומקומי וגילו שהוא אינו רווח רק באזורי מצוקה, ושהתופעה בעצם חוצה תרבויות ומעמדות. "החלטנו להתמקד ספציפית בבאר-שבע, שזה המקום שבו אנו חיות כיום. אני אמנם במקור מבאר-שבע אבל יש בנות שרק עכשיו נחשפו לעיר וזה מאפשר להן לצאת מהאזור הסטודנטיאלי המוכר. זה לאו דווקא אומר שאנחנו מתמקדות בבאר-שבע כי זה קורה פה יותר", מבהירה אפרת וממשיכה, "יש בבחירה הזו גם המון היבטים של העצמה נשית, ואנחנו בתור מחלקה של מאה ועשר בנות מעלות את השיח הזה לא מעט".

טיפול שורש

כידוע, כדי לפתור בעיה באמת צריך לנסות להגיע לשורשה, וזהו חלק מרכזי ביזמה. "בבעיית האלימות כנגד נשים מושרשים ערכים של חברה אלימה ושוביניסטית", מפרטת נועם. "אני חושבת שבעיקר בגלל שלא מבינים את המשמעות ואת הערכים הבסיסיים שעומדים מאחוריה אז יודעים שזו בעיה אבל דוחקים אותה הצדה, היא כביכול נמצאת רק אצל אנשים אחרים, מעין 'לי זה לא יקרה'". במסגרת תהליך העבודה הן ראיינו שלוש נשים שסובלות מהבעיה והסכימו לשתף אותן בסיפוריהן. "אני עבדתי על הניתוח של סיפור של אישה שסובלת מאלימות מילולית ולא אלימות פיזית, ואני חושבת שזו הסיבה שזה נגע בי יותר. היא סבלה כל כך מהתעללות שהיא לא ההתעללות הקונבנציונאלית שכולם חושבים עליה, וזה מראה שגם אלימות מילולית יכולה להותיר נזק ולהרוס משפחה. זה מאוד מהדהד לי בראש", משתפת אפרת. "האלימות כלפי הנשים היא לא רק פיזית. היא יכולה להיות גם כלכלית, מילולית וכמובן פיזית", מדגישה נועה.

אחרי מחקר ארוך שעשו בסמסטר א' התחילו לקדם את הפרויקט ולהפיק את האירוע שנדרשו לו במסגרת הקורס כדי להוביל בפועל את הסוגיה החברתית שבה עסקו. "אחת מחברות הקבוצה שלנו היא רכזת בפר"ח, ודרכה הכרנו את התכנית 'בשביל הדיאלוג'. זו הייתה הדרך מבחינתנו להעביר את המסר לאוכלוסיות הצעירות יותר ולנוער, ובכך ממש לפתור את הבעיה מהשורש", מסבירה אפרת. "בגלל שהבעיה הזו מבוססת על ערכים שאנחנו רואות בהם מקולקלים – היחס כלפי הנשים, האלימות שקיימת בכל מקום ובכל צורה – הבנו שאנחנו צריכות להגיע לבסיס", מתארת נועם ומסבירה את הסיבה לבחירתן לפעול דווקא דרך החינוך. "הנוער הוא דור העתיד שלנו, וצריך לחשוף אותם לבעיה הזו ולהנחיל להם את הערכים שאנחנו כן רואות לנכון שהם יאמצו – ערכים נטולי אלימות, כבוד הדדי, כבוד כלפי נשים, שוויון בין שני המגדרים. זה לא מובן מאליו גם היום, ב-2017". כמו כל בעיה, יש דרכים רבות לפתור אותה, ואכן קיימים היום מקלטים לנשים נפגעות אלימות וקבוצות תמיכה אשר מעניקים לנפגעות סיוע לאחר אירועי האלימות, אבל הבנות שאפו למצוא פתרון שיסייע בהפחתת התופעה עוד לפני שתתרחש הפגיעה. "המטרה שלנו הייתה למנוע את זה וליצור דור חדש ונקי יותר מהתופעה הזו", מדגישה נועם. "בחרנו להתמקד בחינוך מהמקום של העלאת המודעות. העלאת המודעות לנושא הזה, שהוא באמת בעייתי, יכולה לשנות את הדברים שלא מתנהלים כמו שהיינו רוצים שיתנהלו בחברה מתוקנת", מפרטת אפרת. "משם אנחנו מקוות שנצליח למגר ולהפחית מהתופעה. העבודה בגיל צעיר יותר, בעיקר בכיתות שכוללות בנים ובנות, זו עבודה משותפת של שני המינים, ולכן היא יכולה לתרום יותר למטרה שלנו ולשיח שיתפתח ביניהם, כך שנוכל לעשות שינוי מהותי".

דרך החינוך

מכאן נוצר הקשר בין הקבוצה לבין רכזת פרויקט "בשביל הדיאלוג" בפר"ח, ליאל אוקון, שבשנה הראשונה לפרויקט הייתה מדריכה בו. מערכי השיעור המקוריים של הפרויקט נכתבו על ידי מכון מדרשת אדם, אך בהמשך הותאמו ועוצבו בהתאם לתגובות התלמידים ולהצעות הסטודנטים המשתתפים. "הרבה פעמים אנחנו מתעסקים בפרויקט עם ילדים מאוכלוסיות לא פשוטות, שההתנהגות שלהם בכיתה נובעת כנראה ממה שלמדו בבית, ויש מקום לחינוך הזה כבר מגיל צעיר", מעידה ליאל, ומסבירה שמכיוון שהפרויקט עדיין בחיתוליו התכנים המועברים בו פתוחים לשינויים וליזמות אישיות, בדומה ליזמה של הסטודנטיות לעבודה סוציאלית. "חשבנו שיש הרבה מקום לעיסוק בנושאים כאלה, גם אם הם נשמעים מאוד לא מתאימים לבני נוער", היא מספרת. "בסופו של דבר דברים כאלה קורים ואי אפשר להתעלם מהם. אני חושבת שהחינוך מגיל צעיר לערכים שאנחנו מנסים להעביר יכול לתרום להם מידית, כמו לדעת לדווח במידת הצורך אם הם רואים משהו בשכונה, וגם להשפיע על ההתנהגות שלהם בצורות שונות".

את מערכי השיעור בנו הסטודנטיות על בסיס המחקר שערכו, והם כוללים נגיעה בתחומים שונים הקשורים לנושא האלימות כנגד נשים. "השיעור הראשון מדבר על אלימות באופן כללי ובהמשך מתמקד באלימות נגד נשים", מתארת שיר. "לאחר מכן יתקיים שיעור על סטיגמות בין נשים וגברים, ובו אנחנו מציגות את ההבניה החברתית שהתעצבה של גברים כוחניים ונשים כנועות. בהמשך יש שיעור שמחלק את הכיתה לבנים ובנות ובו מדברים ספציפית עם כל מין על הנושא של אלימות נגד נשים, ואחר כך חוזרים לשיעור ביחד כדי לדבר על זה באופן משולב ואינטגרטיבי. השיעור המסכם מדבר על החברה שרואה את הדברים האלה ולא פועלת בנושא". כאן נועם מבהירה שהמטרה של מערכי השיעור אינה לנזוף בבנים, אלא להסביר וכן להעצים את בנות הכיתה שידעו מהן זכויותיהן. נועה מוסיפה שהדרך שבה מועברים השיעורים היא משחקים וסרטונים שימחישו לתלמידים את המסר.

"אנחנו לא מצפות לשנות את העולם", מבהירה נועם, והבנות האחרות מסכימות. "אנחנו לומדות עבודה סוציאלית כבר שנה שנייה ואנחנו יודעות שלשנות את העולם לא נוכל, אבל אנחנו יכולות להשפיע. השאיפה שלנו היא לדעת שהצלחנו לערער קצת את החשיבה הבסיסית של הילדים, שאִתה הם מגיעים מהבית", היא מסבירה. "אם נצליח לגרום לזה שכל אחד מבני הנוער שייחשפו לתכנים שיעבירו להם הסטודנטים יצליח לעצור רגע ולחשוב איך הוא פועל באינטראקציה בין גברים לנשים, עם חברות שלו לכיתה, עם אימא שלו, עם אחותו, ואולי אפילו ישנה את ההתנהגות שלו מעט, זה יספק אותנו מאוד", מוסיפה אפרת.

מה הייתן רוצות שידעו הסטודנטים שיצטרפו לפרויקט הזה בשנה הבאה?

"אני חושבת שהסטודנטים שיגיעו לפרויקט בעצמם יכולים להפיק המון ממנו. זה נושא מעניין מאוד וחשוב שכל אחד יכיר אותו יותר לעומק. הם צריכים לדעת שהם עושים משהו שחשוב מאוד לנו כחברה ועוד יותר חשוב להפיץ אותו לאחרים", מדגישה אפרת, ומעידה על עצמה שעצם הכנת מערכי השיעור שינה אצלה את דפוסי החשיבה ביחסים שבין גברים לנשים. "חשוב להגיד שיש לנו את הכוח לעזור לנוער ולמי שיגיע לכאן אחרינו כדי לעצב את המציאות שהיינו רוצים לראות פה בעתיד", מסבירה נועם את חשיבות הפרויקט לדעתה. "אחר כך, כשנסיים ללמוד ונתחיל לעבוד, פחות יהיו מצבים שבהם נוכל להתנדב, ופה בתור סטודנטים יש לנו המון מסגרות לעשות את זה. עכשיו יש לכולנו את היכולת להעביר את הערכים שלנו הלאה ולהשפיע".

בעבודה על היזמה החברתית השתתפו מיכל סלע, שיר כהן, נועה קפשוק, בר אביטל, דניאל בן עמי, הילה יעקב, ירדן פתאל, נועם אגמון ואפרת גרין.

נגישות