עם הספר
מאת: ליאור גבאי , עורכת עדן גבע לירן , מדור: כללי

האם אתם חובבי ספרים מושבעים, ומתרגשים כי שבוע הספר העברי הגיע? בואו נצלול אל היסטוריית האירוע וננסה להבין לאן העתיד הולך

ירד עם כניסת והתרחבות התחום הדיגיטלי לעולם שלנו, אבל את שבוע הספר ממשיכים לחגוג ברחבי הארץ, לפחות בערים הגדולות. בשבוע הספר מוקמים ירידי ספרים בערים, שם ניתן למצוא ספרים במחירים מוזלים. נוסף לכך, מתקיימים מפגשים עם סופרים, ערבי קריאה ובעבר אף הוכרזו בשבוע זה הזוכים בפרס ספיר, בטקס שבו מוענקים פרסים לסופרים עבריים. למרות השם, שכולל את המילה 'עברי', בשבוע הספר נמכרים גם ספרים בשפות אחרות שיצאו לאור בישראל.

משנת 2017, משרד התרבות הפסיק לממן את אירועי שבוע הספר בערי הפריפריה, וזה מעיד באופן משמעותי על כך שהעולם הדיגיטלי משתלט על העולם המודפס. מובן שיש לכך יתרונות, למשל צמצום בכריתת העצים ושמירה על איכות הסביבה, ולמרות זאת יש כאלו שלא יחליפו את ההרגשה של ספר ביד. בשנים האחרונות נדמה כי בעקבות הרשתות החברתיות התרגלנו כבר לצרוך תכנים קצרים יותר, וכך בהדרגה התחיל עולם הספר לאבד מערכו.

ירושלים, חיפה ותל אביב מקיימות מדי שנה אירועים בשבוע הזה. ישנם אירועים נוספים בערים וביישובים אחרים, וכדאי להתעדכן באתר האינטרנט או בדף הפייסבוק של שבוע הספר העברי.

ההיסטוריה של אירוע זה מתחילה בשנת 1926, ויזמה אותו המוציאה לאור ברכה פלאי. בתקופה ההיא האירוע היה עדיין בגדר יום בודד בקיץ ונקרא "יום הספר העברי". מדי שנה, מאז ועד שנת 1958, היו נפתחים דוכנים ברחוב רוטשילד בתל אביב ושם היו נמכרים ספרים במחירים מוזלים. בשנת 1959, במסגרת ועדת העשור לקום המדינה, המשורר והסופר שלמה טנאי הציע לשנות את המסגרת הנוכחית וכך, החל משנת 1961, נולד שבוע הספר העברי שאנו מכירים היום.

את פרס ספיר החלו להעניק החל משנת 2000, והוא מוענק לסופרים על ידי מפעל הפיס. הזוכה במקום הראשון מקבל פרס כספי בסכום לא מבוטל, ונוסף על כך, זוכה בתמיכה בתרגום אחד מספריו לשפה זרה. גם סופרים בעלי אזרחות ישראלית, שאינם כותבים בשפה העברית, יכולים להשתתף בתחרות, בתנאי שהספר שלהם תורגם לעברית ויצא לאור בחמש השנים האחרונות. חידוש זה נכנס לתוקף בשנת 2006. בשנת 2014 החלו הזוכים לקבל גם פסלונים.

בשנת 2010 נעשה שינוי נוסף בתקנון − ההכרזה על הזוכים, שנעשתה עד כה בשבוע הספר העברי, עברה לסוף השנה האזרחית. בשנת 2015 נוספו תנאים חדשים המאפשרים גם לסופרים, שספריהם יצאו לאור בהוצאה עצמית או שיצאו רק בגרסה אלקטרונית, להשתתף בתחרות. כמו כן, על הזוכה בפרס להיות אזרח ישראל או תושב קבע בה, ולהעמיד את מרכז חייו במדינת ישראל.

בשנת 2007 הוציאה חברת אמזון את ה'קינדל', קורא ספרים אלקטרוני. משם התחילה המהפכה הגדולה של עולם הספר. מאז, גם חברות אחרות, כמו סוני ואפל, נכנסו לשוק של קוראי ספרים אלקטרוניים, ועם השנים החלו להתמעט מכירות הספרים בכריכה קשה, ובשנים לאחר מכן גם בכריכה רכה, וחלה עלייה במכירות ספרים אלקטרוניים.

היתרונות של קורא ספרים שכזה הם כמובן אקולוגיים, כמו שהוזכר כבר קודם, אך ישנם יתרונות נוספים. יש חיסכון במשאבים אחרים הכרוכים בהפקת הספר ובהפצתו. יש חיסכון עצום במקום, מכשיר אחד יכול להכיל עשרות ואף מאות ספרים, לעומת ספרים מודפסים שתופסים מקום על המדף. וכמובן עניין הנגישות, שמאפשר להשיג כמעט כל ספר בעולם באופן מידי על ידי לחיצת כפתור. יש גם את הפן של נוחות, המשקל של קורא אלקטרוני נמוך ממשקלו של ספר, ניתן לקרוא בו גם בחושך עם תאורה מובנית ואפשר להגדיל או להקטין את הכתב, בהתאם לבחירת הקורא. מה גם שאפשר לבצע בו חיפוש בקלות, לתרגם מילים ואפילו להוסיף סימנים וסימניות.

אבל יש גם חסרונות למכשיר האלקטרוני שגורם לספרים שלנו לעבור דיגיטציה. קודם כול ולפני הכול, מכשיר אלקטרוני עובד על בסיס חשמל. הספרים זקוקים להטענה על מנת לפעול. זה גם לא דומה לתחושה של ספר אמיתי בין הידיים, אי אפשר לנשום את הספר ואי אפשר לדפדף בו כמו בספר רגיל. אם קוראים על גבי מסך של טאבלט או מחשב נייד ולא במכשיר המיועד לקריאה, אחרי זמן מה זה מעייף את העיניים ועלול לגרום גם לכאבי ראש.

אז נכון שעם הזמן אנחנו מוצאים פחות זמן לעצמנו ולפנאי. גם כשנמצאים באקדמיה, קוראים ולומדים כל היום ורוצים לתת לעצמנו גם קצת מנוחה מקריאה. כמובן קל יותר לצרוך תוכן כשהוא מגיע דרך מסך, אבל אולי אנחנו בין הדורות האחרונים שעדיין יתעניינו ויכירו את הספר כמו שהוא היום. בואו ננצל את זה ונקרא קצת יותר. לקחת את עיתון הצ'ופצ'יק זו כבר התחלה טובה.

נגישות