עונת מעבר
מאת: גלי סיטון

קירות זוהרים בחושך, שותפים בלתי צפויים ושכנים שיכניסו אתכם לסרט. נשמע מוכר? המדריך המלא וכל האזהרות לתקופה הכי תזזיתית בשנה

בסוף מתרגלים להכל

ש' סטודנטית בשנה השנייה, וזו לא פעם ראשונה שהיא מחפשת דירה. ובכל זאת, לאחר שחתמה, גילתה שהכתובת הייתה על הקיר, בחושך. "העברתי את החפצים לדירה יחד עם החבר שלי, וכשישנו פה בלילה, פתאום ראינו זוהר בקירות!", היא מספרת. "התברר שכתובים לי שמות הילדים של בעל הדירה ויש ציורים של ילדים על הקיר בצבעים זוהרים בחושך". ש' לא יכלה לנחש שזו הבעיה שתיתקל בה בחדרה החדש, לפני שסגרה את החוזה בדירה. "זה לא משהו שאת בודקת, מי חושב על זה?".

בדיעבד הסתבר לש' שאחד השותפים שגר בדירה בשנה שקדמה לכניסתה לא ידע על הציורים הזוהרים. "השותפה שהייתה בחדר לפני ידעה, אבל הוא לא. איכשהו הם לא דיברו על זה". ש' כאמור גילתה את העניין סמוך למעבר, ובעל הבית כמובן לא הופתע מהגילוי. "הוא אמר לי שזה כבר שנים ככה והוא עשה על זה כבר כמה שכבות צבע וזה לא יורד", היא מסבירה. ש' מספרת שהיא לא רצתה לעזוב את הדירה משום שכבר התחברה למקום ולשותפים. "חיפשתי באינטרנט צבע מיוחד שיבטל את הצבעוני, אבל כבר התרגלתי". את השותפה שגרה לפניה בחדר ש' מכירה מהלימודים. היא אומרת שמצד אחד הייתה מצפה ממנה להגיד לה, אבל מצד שני מבינה שכנראה גם היא התרגלה וכנראה שכחה.

מוסר השכל: נסו לעורר את זיכרונם של הדיירים הקודמים דרך שאילת שאלות. יכול להיות שמה שלא הפריע להם יפריע לכם...

השכנים אינם טובים בעיניי

הסיפור של חן שפינדל יכול להישמע מוכר למי שחוטא בסרטי קומדיה של בן סטילר וראה את "דופלקס" (טוב, תפסתם אותי). "כשנכנסנו לדירה המתווך הציג לנו את השכנה הזקנה, אמר שהיא מקסימה וגרה כאן מאז שהבניין נבנה". בעיקרון, שכנה מבוגרת זו שכנה אידיאלית. היא לא תצרח בלילות כמו תינוק שצומחות לו שיניים, היא לא תעשה מסיבות שתייה המוניות לפני הברקה פעמיים בשבוע ואין סכנה שתפרוץ לכם לבית בסופ"ש. אבל זקנה כזאת חביבה לא הייתה זוכה לפסקה בכתבה: "עקב בעיות שמיעה היא צועקת, כל הזמן," מספרת חן. "היא משאירה את הדלת פתוחה ואז אנחנו שומעים אותה כפול בגלל ההד מחדר המדרגות".

לאחר חודשיים בדירה החליטו חן ובן זוגה לאמץ גורת חתולים. הכול היה מתוק ומקסים עד שיום אחד נתקלו בבעיה לא צפויה. "חתול רחוב חרבן על סף הדלת שלה", הם מספרים. השכנה האשימה את הגורה של חן, שבכלל לא יצאה משטח הבית כי הייתה קטנה מדי, אבל השכנה דבקה בהאשמות בכל פעם. "בכל פעם שזה קרה חטפנו צעקות", הם נזכרים. מסתבר שהשכנה הזאת בעצמה חתול בשק (הבנתם? מצחיק). "יצא לנו לדבר עם השכנה מלמטה, מסתבר שתמיד הייתה בעייתית וצעקנית. היא חולה ומבוגרת, לא יצאה מהבית כבר כמה שנים, והריח שיוצא מהדירה...". גם בעל הדירה של השניים ידע היטב במה מדובר. "פעם הוא עזר לה לרדת במדרגות והיא נפלה. בבית החולים ביקשה שיזמינו משטרה כי הוא 'דחף אותה'. אם היינו יודעים על שכנה בעייתית, רוב הסיכויים שהיינו בוחרים דירה אחרת".

מוסר השכל: חשוב לבדוק מי נמצא מאחוריכם, מלפניכם ומצדדיכם.

בעל הבית השתגע

גם ר' תישאר בעילום שם, מכיוון שהיא בתהליכים משפטיים מול בעלת הבית, שרוצה בין השאר לתבוע אותה על הוצאת דיבה (וזה עוד לפני הדפסת הכתבה). ר' הייתה בשנה הראשונה שלה כשעברה לגור בשכונה ו'. את בעלת הבית לא פגשה לפני המעבר, ועל החוזה חתמו בטלפון, דבר שר' מודה שהייתה טעות. חוזה השכירות ביניהן נגמר בתביעה שהגישה נגדה ר'. "לא תבעתי אותה כדי לעשות קופה", היא אומרת, "אלא באמת בשביל צדק".

מדובר בדירת שני שותפים, המקלחת באמצע ושני החדרים משני הצדדים. "כשנכנסנו היא בדיוק שיפצה את השירותים והכול היה חדש". נראה שהשיפוצים שנעשו בדירה לא היו באיכות גבוהה, וכנראה הובילו לתקלות שקרו בה אחר כך. "מתישהו הרצפה שלי התמלאה במים. התקשרתי אל בעלת הבית והיא אמרה שיש לה חבר שעובד בזה ושהיא לא מוכנה שאני אזמין איש מקצוע אחר, אחרת היא לא תשלם". ר' ניסתה להשיג את אותו החבר המדובר במשך שבוע, ובמהלכו היא לא גרה בחדר בגלל המים והסירחון, עד שהיא הזמינה איש מקצוע אחר. "בסוף הם הגיעו יום אחרי יום, ושניהם אמרו שצריך לשבור את הקיר כדי לגלות מה הבעיה". מדובר בתיקון יקר מאוד ובעלת הבית רצתה להפעיל את הביטוח. בחירה לגיטימית, אבל כזו שלוקחת זמן. "כבר ממש התעצבנתי כי שבועיים שלא הייתי בדירה, אז אמרתי לה שבינתיים אני עוזבת ונבחן את המצב אחרי התיקון", משחזרת ר'.

ר' חזרה לחדרה לאחר התקופה שנקבעה וראתה חור בקיר שפונה אל המקלחת. "הודעתי לה שאני עוזבת את הדירה", היא מספרת. בשלב הזה, אחרי שיחות צורמות, אמא של ר' התערבה. "היא שלחה לאמא שלי הודעה שהיא יכולה להציע לי מגורים חלופיים". ר' החליטה לעזוב את הדירה בכל זאת. "אחרי שהיא קיללה אותי לא רציתי לדבר אתה. החלטתי לעזוב, כשהיא עדיין מפקידה את הצ'קים שלי. מבחינתה שאני אחזור לגור עם חור בקיר למקלחת". בסופו של דבר החור תוקן, אבל ר' כבר עברה. "נשארו ארבעה חודשים לחוזה שהפסדתי".

ר' והשותף לא היו מוכנים להראות את הדירה הזאת לאחרים, אבל זה לא מנע מהדירה להתאכלס לאחר מכן. "עכשיו בתקופה של חיפושי הדירות אני מנסה לחשוב איך להזהיר. אני מניחה שהזוג שעכשיו בדירה הזאת גם סובל ולא ירצה להראות את הדירה, אז בעלת הדירה או מתווך יראו". למרות החוויה הקשה ר' הפיקה הרבה לקחים מהשנה הזאת. "היום בדיעבד אני אומרת לעצמי שיכול להיות שגם אני לא פעלתי בסדר, כי המשפט קבע שהיא צריכה להחזיר לי רק חודש אחד משכר הדירה. לפי המשפט, הייתי צריכה לחזור לגור בדירה". והעצה שלה למחפשים: "אם נכנסים לדירה שהייתה ריקה באותה שנה, לבקש טלפונים של הדיירים הקודמים".

מוסר השכל: לשאול שוכרים על יחסים ותקלות מול בעל הדירה.

בית משותף

ענבל ויואל גרינר הם זוג שחי את החלום הרטוב של הסטודנטים: דירה עם חצר בשכונה ב'. סמיילי הלם! נרגשים ועליזים החלו את מעבר הדירה. "ביום שעברנו פתאום ראינו שמישהו תלה בגדים לייבוש בחצר", הם מספרים. מבולבלים הם הביטו על המתרחש בחצרם, וחיכו שמישהו יבוא לקחת את הבגדים. "אז גילנו שיש לנו 'שותפה' שלא בחרנו: החצר משותפת, הדוד משותף, החשבונות משותפים". ענבל מספרת שלא היה להם מושג לפני שנכנסו לדירה שהיא למעשה לא שלהם בלבד. "הזוג לפנינו לא אמר לנו וגם לא בעל הבית. התגובה שלו אחרי שגילינו הייתה שהיינו צריכים לשאול, אבל מי מגיע ושואל: תגיד, הדוד משותף?". היא מוסיפה ואומרת, "לא רק שזה לא סבבה, זה גם לא חוקי לחלק דירה, אבל אף אחד לא אוכף את זה. ביקשנו ממנו שלפחות ישים מונים לחשמל ולמים ויתקין עוד דוד, אבל זה לא עזר".

אחרי חצי שנה בדירה הם עזבו ודאגו להזהיר את הבאים אחריהם. "חטפו את הדירה אחרי יומיים. חצר בשכונה ב', כנראה שזה עולה על המינוסים". לדבריהם זאת לא הפעם הראשונה שהם נתקלים בבעיות עם בעל דירה. "יש כאלו שממש מזלזלים בסטודנטים, הרי ברור שאף בעל דירה לא היה חולק חצר או דוד. אז למה שאנחנו כן? נראה לי חשוב שסטודנטים ידרשו דברים בסיסיים שמגיעים להם".

מוסר השכל: אין שאלות טיפשיות. שאלו על גובה הארנונה, וודאו שהחצר שמראים לכם היא בלעדית לכם.

הכה את המומחה

ינאי אלוש הוא סטודנט לתואר שני במגמה לתכנון עיר ואזור בשנה השנייה, והוא פעיל חברתי שמתעסק בנושאי דיור של סטודנטים בבאר-שבע. "אני פועל מטעם עצמי", הוא מסביר. "יש לי אינטרס בתור שוכר לשמור על מחירי שכירות הוגנים. אני לא פועל מטעם האגודה, אבל לדעתי גם אגודת הסטודנטים צריכה להתעסק בזה". לכבוד עונת המעבר הוא ריכז לנו כמה טיפים שיכולים לסייע לנו בחיפוש, ואולי למנוע מראש כמה תקלות רגע לפני החתימה.

לפני התקלות – מחירים

ינאי מנהל קבוצת פייסבוק לחיפוש דירות בעיר, ובכל זאת ממליץ לחפש באתר "יד 2". "זה אתר הרבה יותר ידידותי. האתר הוא כלי שעוזר להוזלת המחירים בעוד שפייסבוק הוא כלי שמרים מחירים. בפייסבוק אי אפשר להשוות, לסנן ולדרג, ואלו דברים שאפשר לעשות ביד 2 בקלות. בפייסבוק נתקלים בדירות שקופצות יותר. אלו דירות שלצערי הרב שייכות לאנשי נדל"ן שמתפרנסים מזה וזה מה שהם עושים כל היום", הוא מתאר. "הם מקפיצים פוסטים בכל שעה, מפעילים פרופילים פיקטיביים שנראים כמו סטודנטים, או מפעילים סטודנטים ברבע משרה שיקפיצו להם".

הטיפים של ינאי לבדיקת דירות:

1. לראות כמה שיותר דירות. "כשאתה לא רואה מספיק דירות אין לך השוואה. ברגע שראית עשר דירות ובאחת נתקלת בבעיה, מאותו רגע תשים לב לבעיה הזאת בכל הדירות. ככל שרואים יותר ככה מגבירים את הסיכוי למצוא דירה טובה יותר".

2. לחפש ברגל למרות החום הכבד של עונת המעבר. "ברגל אתה לומד את הסביבה, אתה מרגיש את המרחק בעצמך". בנוסף, הוא מציע לא להסתפק בבדיקה של הדירה עצמה. "כדאי לראות איפה המכולת, לראות את הסביבה. ככה מריחים ריחות ושומעים רעשים שמגיעים משכנים. שכנים לא שומעים אם באים ברכב ועולים ישר לדירה לחמש דקות".

3. להיות בסביבת הדירה זמן ממושך. "תנסו לחוות את הדירה, לעלות לקומה אחרת, לראות מה מצב המדרגות, לראות את הבניין מאחור, אם החצר מוזנחת, תיבות הדואר דפוקות, אלו סימנים שמראים שהמקום בעייתי. הרבה פעמים בעלי דירה לוקחים דירה ישנה, משפצים אותה מדהים, אבל מבחוץ יש אלף תמרורי אזהרה".

4. לא לסגור מיד דירה. "הדבר הראשון הוא לחזור הביתה ולחשוב על הדברים. שתיים, כדאי לחזור עם מישהו שייתן נקודת מבט נוספת. לפעמים כל כך נדלקים על הדירה שמפספסים דברים. דבר שלישי וחשוב, לראות את הדירה לפחות בשני זמנים שונים – לשמוע בצהריים את הרעש אחרי שהילדים חוזרים מבית הספר, לבוא אחרי עשר בלילה, בבוקר לראות אם יש מובטלים שיושבים מתחת לבניין".

5. רוב הדירות בבאר-שבע מצוידות בריהוט, זה גם מה שהופך את המעברים כאן לקלים ותכופים יחסית, אך גם לנוחיות הזו צריך לתת תשומת לב. "צריך לראות שיש את הריהוט המובטח, ומה המצב שלו. לפתוח את הארון לראות שהדלת לא נופלת, להזיז דלתות, לפתוח ברזים, להדליק מזגן, יש גז? להפעיל, לראות שהכול עובד. יש מכשירי חשמל? להפעיל שלושה ביחד ולראות שהחשמל לא קופץ". ינאי מעלה עוד עניין קריטי, בייחוד לדירות שותפים – הקירות. "תנסו לעבור על הקירות ולדפוק עליהם. אם יש קיר גבס זה מכה. זה לא מונע רעש, לא נותן פרטיות".

6. להימנע מדירות שבהן שכר הדירה כולל בתוכו חשבונות. "זה לא חוקי, למרות שזה קורה בכל זאת. זה מאפשר קומבינות לבעל הבית".

על חוזים ומתחזים

חוזה דירה הוא משהו שרבים מאתנו רוצים להבין ולא בהכרח מצליחים. ינאי מסביר שהחוזה הוא פחות קריטי ממה שנדמה לנו ברגעי האמת. "אפשר להתעמק בו, לבטח אותם באלף ביטחונות ולתת לעורך דין, אבל החוזה הוא רק מיני תעודת ביטוח. בסופו של דבר בבית משפט החשיבות שלו היא לא גבוהה".

אז למה בכל זאת צריך לשים לב בחוזה? "יש חוזה נוח שנקרא 'חוזה שכירות הוגנת של תל אביב' שמסתובב בתל אביב, והוא רלוונטי גם לבאר-שבע. מוציאים אותו באינטרנט בקלות. זה חוזה הוגן גם לשוכרים וגם למשכירים. אפשר להשוות מול החוזה הזה, לראות מה יש ואין בחוזה שלכם", הוא ממליץ.

עניין נוסף וחשוב שינאי מציע להוסיף הוא אופציית יציאה: "כדאי שיהיה כתוב בחוזה שבמידה והדייר רוצה לצאת הוא ימצא מחליף באותם תנאים, תוך אפשרות שבעל הבית יכול לסרב לשניים או שלושה מחליפים. ככה גם אם משהו לא הסתדר עם השותף, וזה קורה, שתהיה אפשרות יציאה. זה ממש קריטי בחוזה", הוא מדגיש. ינאי מספר שהוא בעצמו הוסיף את הסעיף הזה בעבר ולא נתקל בבעיות. "בעלי הדירות מקבלים את זה בהבנה כי אתה מציע אופציה שמתאימה לשני הצדדים. אתה משקיע מאמץ בלחפש, כך שאין לבעל בית סיבה להתנגד".

חשוב לדעת שעניין התקלות בדירה מעוגן בחוק. "זה חוק ישן מאוד, חוק 'השכירות והשאילה'. הוא לא אומר הרבה, אבל יש בו סעיף לטובתנו ושוכרים לא מודעים אליו. החוק מחייב את בעל הדירה לפתור תקלות מהותיות תוך זמן קצוב בהתאם לצורך. צריך להכיר את החוק הזה".

בסופו של דבר ישנן תקלות שאפשר למנוע מראש, וישנן כאלה שלא. ישנם בעלי דירה נעימים ואדיבים, ולא כולם מפלצות שזוהרות בחושך. אנחנו בתור סטודנטים צריכים לזכור שיש לנו כוח של קבוצת שוכרים גדולה, ואם אנחנו לא נתפשר על התנאים שלנו, גם המשכירים לא יתפשרו. יאללה, תעברו הלאה.

נגישות