עבודה בעיניים
מאת: גלי סיטון

ממנקה חלונות באמצעות סנפלינג עד למרחרחת מקצועית. פגשנו את הסטודנטים שעובדים בעבודות שהן קצת יותר מעוד שורה בקורות החיים

צילום: ארז קרמר

מי מאתנו לא היה שם? מלאכת הג'אגלינג הסטודנטיאלית הכוללת כדורים של למידה אינטנסיבית ותשלום חשבונות, עם מגבלת היממה שמספקת לנו רק עשרים וארבע שעות, מאלצת אותנו להיות יצירתיים לפעמים. עכשיו חופשת הסמסטר נגמרה וצריך לחזור לשוק העבודה. לכל מי שלא רוצה למלצר, לכל מי שתמיד חשב שהוא צריך ללכת בדרך אחרת או סתם רוצה להשתעשע, קבלו רעיונות לכמה עבודות סטודנטיאליות הזויות. אל תגידו "לי זה לא יקרה", אף אחד כאן לא מוגן.

רק בגלל הריח

עדי פרידמן, סטודנטית בשנה שנייה למדעי הרוח, מספרת על העבודה הראשונה שלה בתור סטודנטית. "לא תכננתי לעבוד בכלל בשנה א', חסכתי כסף בשביל זה, אבל ראיתי שזה לא מספיק לי". עדי התחילה להפיץ את השמועה בקרב חברים וביקשה שידווחו לה על הצעות עבודה מתאימות. עדי מספרת שתמיד חברים שלה צוחקים שיש לה חוש ריח מפותח ושהיא צריכה לעשות משהו עם הכישרון הזה. "חברה שלי שלחה לי שמעבדת ריחות בבאר שבע מחפשת אנשים שיריחו בתשלום". הצעת העבודה שהתחילה בתור בדיחה בין חברים הפכה למציאות קיימת. עדי התקשרה לאיש הקשר וגילתה שאם היא תעבור את המיונים של המרחרחים היא תוכל לעבוד במעבדת ריחות בתשלום סמלי של חמישים שקלים לשעה. "אחרי שראיתי שהמעבדה לא מאוד רחוקה מהאוניברסיטה הלכתי לנסות. חברות ששמעו את השכר התלהבו ובאו אתי". וכך התפרנסה עדי במשך שנה ממעבדת הריחות ומניסויים מזדמנים במחלקה לכלכלה. "את מגיעה לשעתיים או שלוש, יש שלושה צינורות, ואת צריכה להריח ולהגיד מאיפה יוצא הריח, או אם את לא מריחה כלום". המטרה של מעבדת הריחות הזו, למקרה שתהיתם, די פשוטה. "אנשים מתקשרים כי יש ריח לא נעים באזור מגורים שלהם, המעבדה מגיעה, לוקחת עם שקית מיוחדת דגימה מהאוויר ואז מביאים לנו למעבדה להריח, לבדוק אם זה באמת ריח חריג". כמו שאתם יכולים להבין בין השורות, אנשים לא מתקשרים להתלונן על ריח נהדר של פריחה חזקה. "לרוב אלו ריחות פחות נעימים, אבל גם לפעמים לא מריחים כלום". בפעם הבאה שחברים מסתלבטים לכם על כישרון, רק חכו עד שמישהו יגלה אותו וישלם לכם על זה.

מנקה על הגובה

שקד מנקה חלונות של בניינים באמצעות סנפלינג מסוף שנת 2014, ובאופן מפתיע (או שלא?) לומד הנדסת בניין. הוא מספר שאת העבודה הזו לא מצא במדור דרושים בעיתון. "זה עקרון של חבר מביא חבר, והעבודה עוברת בין חברים שבטוחים שמתאימים לסוג כזה של עבודה, לא שגרתית, מוקדם בבוקר ועם מיומנות חבל". אחרי שמתקבלים לעבודה המדינה דורשת לעבור קורס גולשי מעטפת שנמשך שבוע וכולל מבחנים מעשיים ועיוניים. "עיקר הקורס הוא על פתרון בעיות בגובה, מעברי חבל, חלוקת עומסים, גלישה וחילוץ", הוא מספר ברוגע, כאילו זה לא פחד אלוהים שישמור.

שקד התחיל לעבוד במרכז וניקה חלונות של משרדים ובנייני מגורים. הוא מספר על כל מיני טיפים שהוא קיבל מאנשים שהופתעו לראות בן אדם מהצד השני של החלון. "הרי אף אחד לא מצפה לראות בנאדם תלוי בקומה העשרים וחמש מחוץ לחלון", הוא מספר, ועוד שמע-ישראל קטן מתפלק בלב. "לרוב המופתעים פותחים את החלון, מציעים קפה ועוגיות ויושבים כמה דקות לנוח, לא פעם גם מציעים צ'ייסרים ומאפים שבדיוק יצאו מהתנור". ולכל המלצרים ששוקלים עכשיו להחליף את הטיפים המזומנים, קבלו את זה: "הייתה פעם אחת שקיבלתי זוג כרטיסים לסרט מתנה, בקבוקון אוזו וירחון בלייזר... וואללה, עשה לי את היום". אבל מצד שני, קול ההיגיון האנושי השפוי ויצר ההישרדות הטבעי של האדם גם זורק הערות. "המשפט שאני תמיד שומע שצועקים לי מלמטה: 'תאמין לי, גם בשביל מיליון דולר לא הייתי עובד בעבודה שלך'".

גם כשהחל ללמוד תואר אינטנסיבי בבאר שבע המשיך שקד בעבודה. "התחלתי לתלות שלטי חוצות על בניינים, מה לעשות, לא מנקים פה כמו במרכז". אף על פי שהוא לומד בתואר אינטנסיבי, שעות העבודה מסתדרות לו. "שלט לוקח לתלות בין שעה וחצי לשעתיים, ובקיץ אני עולה למרכז ועושה את הקופה לשנה הבאה". הוא גם מספר שהשכר טוב, בלי להיכנס למספרים כי זה לא מנומס. "אני מרוויח פי שלושה מחברים שלי, לפעמים בחצי מהזמן".

שלא תחשבו שהכול זוהר, בסוף שקד מסביר קצת על הסיכונים הכרוכים בעבודה מהסוג הזה. "אסור לשכוח שמדובר בעבודה עם סיכון, בשמש הארץ-ישראלית, מוקדם בבוקר ובהתחשב במחסור העובדים בשוק". ויש גם את העניין השולי הזה, נו, נפילה. "החוקים המנחים בעבודה הם תמיד להיות מאובטחים במאתיים אחוז. זאת אומרת, בשתי מערכות חבל שונות, חבל סנפלינג בעובי עשרה מ"מ וחצי מסוגל לעמוד בעומסים של שני טון וחצי. בהתחלה פחדתי, צריך להתרגל לתחושה של ישיבה על החבל, אבל אחרי כמה ימים אין הבדל בין שלוש קומות לשלושים קומות".

איך אומרים חפלה ברוסית?

ניקול, סטודנטית בשנה הראשונה לכלכלה וחשבונאות, היא מלבישה באירועי חינה. עזבו את העניין שמדובר בעבודה לא שגרתית בפני עצמה וכיפית שחבל על הזמן, כמו שניקול מספרת. "זה מטורף. אני מגיעה בשמונה, אוכלת ארוחת ערב באולם אירועים, מארגנת את הביגוד, אנשים מגיעים אליי, אני בוחרת להם תלבושת ובסוף הערב אוספת אותן, מקפלת לתוך מזוודה וזזה הביתה". האישיו האמתי הוא שניקול מקבלת הרבה גבות מורמות מאורחות מרוקאיות שבאות להתלבש ורואות שהמלבישה היא בחורה רוסיה. "אנשים מגיבים לזה לגמרי מוזר", היא מספרת. "אני גם לא סגורה על השמות של התלבושות, גלביות... תרבושים...". המנהלת של האירוע מלבישה את החתן והכלה, יש תפאורן, ויש את ניקול שמלבישה את האורחים. חוץ מלהלביש בובות אנושיות למסיבה, חלק משמעותי בעבודה של ניקול זה לוודא שכל התלבושות חוזרות בסוף הערב. "אישה אחת החליטה לנסות ללכת הביתה לבושה בתלבושת שלנו". לסיכום היא אומרת שזאת אחלה עבודה לסטודנטים. "לא צריך להכין ארוחת ערב", היא צוחקת, "יוצאים פעם–פעמיים בשבוע לאירוע בלי לשלם שקל ועל הדרך מקבלים שכר". ועל זה נאמר: קולולו.

כל העולם במה

טטיאנה גולדווארג, סטודנטית בשנה ג' לספרויות זרות ולבלשנות אנגלית, עובדת במשכן לאמנויות בבאר שבע כשנתיים. טטיאנה מספרת על מערכת יחסים יציבה וארוכה עם התיאטרון עוד מימי התיכון, אז הייתה מנויה במשך שלוש שנים. "כבר אז התפקיד של הסדרנית קרץ לי". אחרי שכולם מוצאים את מקומם, גם המאחרים, טטיאנה יכולה לראות את המופעים. "אני מאוד נהנית! גם אם זה אומר לראות את אותו מופע כמה פעמים, עד שאני מתחילה לשים לב לדקויות ולטכניקות".

השנה טטיאנה לקחה את הקורס הנחשק וזוהר של החוויה התיאטרונית, והיא מבקשת בהזדמנות זו לנפץ מיתוס ולהעביר מסר: "חשוב לי מאוד להדגיש שאין לנו, הסדרנים, שום פריבילגיות או פרוטקציות בהרשמה לקורס הזה. לא בתפיסת מקומות או בתשלום לתיאטרון! אנחנו נרשמים לקורס ומשלמים על הקורס בדיוק כמוכם". ובכל זאת, יש משהו מיוחד בלעשות קורס באוניברסיטה תוך כדי משמרת. "בהתחלה היה לי די מוזר ותהיתי איך אני אמורה גם להקשיב, גם לכתוב הערות וגם לעבוד". מהר מאוד היא מספרת שריבוי המשימות הזה הפך למהנה. "העבודה הופכת להיות יותר דינאמית, ויש יותר אינטראקציה ושיחות עם סטודנטים, דבר שאני מאוד אוהבת".

אז בפעם הבאה שאתם מקבלים שיבוץ משמרות מבאס לשבוע הבא ומחפשים את מי לקלל, תנשמו עמוק, ותזכרו שהעולם רחב וחסר היגיון. כי אם לא עכשיו אז מתי יצא לכם לרחרח חלון כשאתם קשורים לסנפלינג, תוך כדי שמסיבת חינה משתקפת מהצד השני והכול נראה כמו הצגה אחת גדולה? שפע פרנסה לכולם!

נגישות