סיפורי אוכל 569
מאת: גלי סיטון

על מבחנים ועל ממרחים

לא להאמין איך הזמן עובר. כאילו רק אתמול קמתי בבוקר לחלון עטוף טיפות ואמרתי לעצמי: "גשם. כנראה גם היום לא אלך ללמוד בספרייה". הזמן לימד אותי שאם זה מרגיש רע, אם זה עושה רע, זאת תקופת מבחנים, והנה זה קורה. שוב היא כאן ושוב הכול מאבד צורה. בדיוק כשחשבת שכבר נתת הכול, בדיוק כשאמרת לעצמך שתקופת מבחנים אחת היא מספיק קשה ודי בה בלבד כדי להצדיק קבלת תואר ראשון, הופ, עוד אחת. אבל הפעם בקיץ. נגמרו התירוצים. אין גשם של בוקר שמעודד נודניק בשעון והתעכבות בלמידה, אין לחתוך שעה מוקדם יותר מהספרייה בשביל להדליק דוד מים, היום מתחיל מוקדם, הערב מתמהמה להגיע, והספרייה פתוחה אפילו אחרי שבע.

תקופת מבחנים בקיץ היא טוטאלית עבור אנשי הספרייה. אם החלטת שהיום מתחיל שם, כנראה לא תצא משם עד רדת החשיכה, אלא אם כן אתה משתייך לשושלת ארוכת שנים של אנשים שיודעים ללכת על גחלים. יום ארוך בספרייה דורש, כמו כל מלחמה קשה, ציוד מתאים הכולל אספקת מזון. אז לקחתם פרי, חטיף אנרגיה גם, קלאסי לצרף סנדוויץ'. אבל כמה, תגידו לי אתם, כמה חביתות יכול אדם לאכול בתקופה כה דחוסה? בימים שבהם שגרת החיים היא סביב סיכומים קודרים בשחור ולבן בן אדם צריך קצת צבע ושמחה בחיים, קצת ורוד אופטימי שיאיר את היום. כאן נכנס כוכב היום, תחזיקו חזק, ממרח סלק! וזה טעים כמו שזה נשמע.

לא עוד סתמיות של גבינה לבנה, די לבנאליות של החומוס, הגיע הזמן למצות את האפשרויות שהחיים פורסים בפנינו, רוחות של שינוי מדגדגות באצבעות וקוראות לקחת את הקסם הסגול הזה, להתארגן על בלנדר מוט או מעבד מזון ולהוסיף קצת צבע ושמחת חיים בין שתי פרוסות ותקופות.

 

ממרח הסלק של עפרי:

מה צריך?
4 סלקים מבושלים וקלופים
כוס אגוזי מלך קצוצים
3 שיני שום קצוצות
כוס טחינה גולמית

מה עושים?
טוחנים את הסלקים בבלנדר או בטוחן מזון. מוסיפים את האגוזים והשום, ואת הטחינה מוסיפים בהדרגתיות עד שהממרח מגיע למרקם הרצוי. בשביל מרקם סמיך יותר המעיטו בטחינה, ולהפך.

נגישות