סיפורי אוכל
מאת: גלי סיטון

ארוחות שישי, מה לא נאמר עליהן? עשרות תכניות בישול, מונולוגים סוחטי דמעות המתרגשים לאור נרות שבת, בלוגים של אוכל המפרטים את שלבי ההכנה מהחומוס של הפתיח ועד סלט הפירות שבסוף. זו פילוסופיה שלמה שלא נכנסת בטור המוגבל לשלוש-מאות מילה. כל אחד מכניס אל שעת הקודש שלו את הנגיעה האישית שלו, מפה לבנה או קידוש, נרות בוהקים או סט סכו"ם חגיגי. למרות חופש המשחק ששעת היופי הזו מאפשרת אי אפשר להתווכח עם המלכה של השולחן בארוחה הזו, החלה.

היא יכולה להיות מתוקה עם צימוקים או קראנצ'ית עם שומשום, וצורות רבות לה: צמה כפולה וגם עיגולי שושנים. היא משחקת תפקיד בשביל כל מרכיבי השולחן – היא מצע רך לחומוס הגרגרי, היא סופגת אליה את הרוטב של הסלט והעגבניות, וכשהיא נבצעת בפרעות ללא סדר, אפשר בקלות לפרק חצי חלה בלי לשים לב.

בגלל הסיבה הזו, שמפילה גם את קפדני המשקל החזקים ביותר, התחלתי לחפש מתכון לחלה בריאה יותר. בין שיטוטיי הגעתי לבלוג הבישול של חן ואלון וראו עיניי כי טוב. מתכון לחלת כוסמין מהממת שאין בה טעם של דיאטה ושל פשרה (אבל אם ממש תתעקשו, לגמרי אפשר להכין אותה מקמח לבן). אפשר להפגיז בשולחן עם חלה מיוחדת ספוגה בשמן זית, בזיליקום ופטרוזיליה (שלא מופיעה במתכון המקורי אבל מעולם לא הזיקה לאיש). במקור המתכון הוא ללחמניות, אבל עוד לא דפק בשום דלת השוטר שעצר מישהו על שינוי צורה ועל קצת מקוריות.

מצרכים:

לבצק (מספיק לשתי חלות):

1 קילו קמח כוסמין (אפשר גם 70%)

100 גרם סוכר

2 כפות גדושות שמרים יבשים

600 גרם מים

1 כפית מלח

רבע כוס שמן זית

לתערובת:

חצי צרור עלי בזיליקום קצוצים

ראש שום כתוש

מלח

פלפל

שמן זית בנדיבות

אופן ההכנה:

בקערת מיקסר עם וו לישה מערבלים קמח, סוכר ושמרים.

מוסיפים את המים בהדרגה וכשמתחיל להיווצר בצק מוסיפים את שמן הזית ואת המלח.

לשים עשר דקות ליצירת בצק רך.

מכסים בניילון נצמד ומתפיחים להכפלת הנפח, פעמיים.

מחממים תנור ל-220 מעלות.

כשהבצק תפח בשנית מחלקים אותו. אם רוצים לחמניות קורצים לעיגולים קטנים, ואם רוצים חלה מחלקים לשש חתיכות גדולות.

בקערה מערבבים שמן זית, בזיליקום, תבלינים ושום.

טובלים כל כדור בתערובת, מותחים ומעצבים בעדינות.

מסדרים בתבנית ואופים עד להשחמה.

נגישות