סיפורו של מחוך
מאת: דיקלה קציר

מופע הקולנוע של רוקי הגיע לנגטיב גם השנה, והציף את מסדרונות בניין 26 בהרבה נצנצים ומעריצים אדוקים. "אתם תאהבו את זה או תשנאו את זה"

צילום ועריכה: דור סבג

אפשר לחלק את החיים לשניים – לפני שראיתם את "מופע הקולנוע של רוקי" בהקרנה פעילה, ואחרי, הרי לא בכל יום זוכים לראות בין כותלי בניין 26 בחור עם מסקרה ובגדים תחתונים. את הריח של הפופקורן היה אפשר להריח כבר מהמדרגות, והתור לכניסה לאולם התמזג עם התור למזנון. אווירת טירוף, אביזרים, ואנשים שמשרטטים "וי"  (LIKE A VIRGIN) על המצח של הצופים שהגיעו למופע בפעם הראשונה, כמוני. מופע הקולנוע של רוקי מתקיים בכל שנה בין כותלי הנגטיב, כשהוא כולל הקרנה פעילה של הסרט, המלווה בהשתתפות מלאה של הקהל. בגלל התלות בקהל, נראה כי לא ניתן ממש לדעת למה לצפות ולאן הערב יוביל אותנו.

אז מה זה רוקי בעצם?

"הסרט הוא סרט פרודיה על סרטי אימה משנות השבעים. הסרט לא מוצלח, לא ממש עובר את מבחן הזמן. במופע לעומת זאת, הקאסט חי על הבמה, ומשחק דמויות מאוד קיצוניות. אנשים בקהל יכולים לזהות את הקאסט מהקשרים אחרים לחלוטין, למשל, מקורס פילוסופיה אתית", הסבירה מאי גופן, חלק מצוות THE CAMEL TOAST SHOW (קאסט המופע של בן גוריון), אשר שיחקה בערב המופע בתפקיד מג'נטה. מיטל שולדמן, חברת קאסט נוספת, מקבילה את הסיטואציה לסרט רגיל. "בסרטים כל הזמן משתיקים את התגובות שלך. פה זה הפוך, כמה שאת צועקת יותר ככה זה מוסיף לאווירה. כמובן שיש את הצופים הקבועים, והבדיחות הקבועות אבל זה לגמרי דינמי, החוויה תלויה בקהל ובמה שהוא מביא".

איך הגעתם להיות חלק מקאסט המופע?

זיו רונאל, בתפקיד בראד, סיפר שדן (שחקן בזמנו והיום מפיק הקאסט), חיפש ממלא מקום וביקש מזיו לקחת חלק בתפקיד קטן. מפה לשם הוא הגיע לשחק בתפקיד גדול, וזו הייתה הפעם הראשונה שלו ברוקי, גם בתור קהל וגם בתור קאסט. את סיפור הצלחה של המופע הראשון הוא מגדיר כ"נחמד, במיוחד הקטע של מחוך ותחתונים". לדבריו, התחושה של להביך את עצמך מול כל כך הרבה אנשים משחררת ובעיקר - ממכרת.

"כשהייתי בת 13 היו הקרנות פעמיים בחודש בקולנוע כוכב ברמת השרון, והתחלתי להתפלח להופעות שם", שחזרה מאי. "אחרי 7 שנים של גמילה מרוקי חזרתי בגיל 20. חבר שלא קשור למופע אמר לי שיש אותו גם באוניברסיטה, ראיתי הופעה אחת בתור קהל וזאת הייתה הזדמנות לחזור לסאגה".

במופע כל כך ייחודי, פדיחות וטעויות מצחיקות הן דבר כמעט מובן מאליו. זיו מספר על מופע שהתקיים לפני שהוסיפו את הנוהל 'לא לזרוק דברים לכיוון הבמה' ומישהו בקהל זרק לעברם גרגירי אורז. אחת השחקניות הייתה על נעלי עקב סיכה, החליקה על גרגיר אורז בודד, ושברה את היד. מרוב האדרנלין היא המשיכה לשחק במופע (SHOW MUST GO ON), עם הכאבים, והם עשו אפטר למופע בסורוקה.

מה לפי דעתכם המקור להצלחה של המופע עד רמת האפס מקום באולם?

התשובה הגורפת של רוב חברי הקאסט הייתה שהשחרור שהערב הזה מייצג הוא סוד הקסם. "הסרט הוא סרט שמביע שחרור, שחרור מיני, וחופש. זה שאנחנו לבושים מחוך זה כיף, והקהל נהנה מהדבר שהכי לא קשור לשגרת היום יום שלנו וזה הייחוד שלו. כשאני באה אני מרגישה שאני יכולה לכבות את המוח, לא לחשוב, ולהשתחרר", הסבירה מאי.

"הקהל משוחרר ואנחנו משוחררים. זה שילוב של הומור שחור, הומור למבוגרים והומור של ילדים בגן. זו חוויה מעניינת לכל הצדדים", הוסיפה מיטל. מאי סיכמה והדגישה ש"רוקי אוהבים או שונאים", ויחד החלטנו שזה בדיוק כמו כוסברה, אהבה או שנאה, תחליטו אתם.

מתוך המופע
צילום ועריכה: דור סבג
מתוך המופע
צילום ועריכה: דור סבג

חדשות מהשטח

מהתור שהשתרך בכניסה לאולם, נראה כי לרוקי יש כמה טיפוסי קהלים. מיכאל וליטל טבינק למשל, זוג אחים מבאר שבע, הגיעו לראות את רוקי בפעם השביעית. השאלה הצפויה כרגע היא מה כבר יכול להתחדש אחרי שש פעמים, יש למיכאל תשובה ברורה. "בכל פעם יש משהו שונה על הבמה, אלמנט שונה שהופך את השואו למשהו אחר לגמרי". מיכאל, קאסט בדימוס, סיפר שזה תמיד מרגש מחדש לבוא לרוקי, ושגם מהצד של הקהל ההתרגשות בשיאה. בתור צופה וותיק, הוא המליץ ל-V לא לשבת בשורה ראשונה, ואני שמעתי לו חלקית, כשתפסתי מקום באחת השורות הקדמיות. נועה ושני, הגיעו גם הן לצפות ברוקי בפעם הראשונה. הן אמרו שהגיעו לרוקי בעקבות הפרסום ברחבי האוניברסיטה ורצו לדעת על מה כל המהומה. שני מספרת כי היא שמעה בפעם הראשונה על רוקי כאשר צפתה בסרט "החיים על פי פרח קיר". הן לעומתי, בחרו לשבת באמצע, "הכי בטוח", סיכמו.

רעש, מתחילים!

המופע מתחיל. הקאסט עולה ו....זהו. אני לא אספר את מהלך המופע, כדי לא להרוס לצופים העתידיים את החוויה. עם זאת, אני יודעת שהמתח הורג אתכם, אז אתאר את הערב בקווים כללים.

א) תתכוננו להרבה הומור, מכל הסוגים. הבטן שלכם הולכת לכאוב.

ב) חלק ניכר מהקהל היה בלא מעט מופעים ולכן סיפרו בדיחות שגרמו אפילו לי, ולשאר הבתולים, להרגיש בבית.

ג) בואו עם ראש פתוח. נסו לחיות את המופע, לעלות לבמה, להגיב אסוציאטיבית ולהתחבר לאווירה.

לנוכח השגרה, אין ספק שרוקי הוא הדבר הכי טוב שסטודנט ממוצע יכול לתת לעצמו. מדובר בערב שכולו הומור (גם שחור), שחרור, לבוש מינימלי וחיוכים. ואם אתם שואלים אותי? שבו שורה ראשונה, ואני אוהבת את רוקי (וכוסברה).

הקרנה פעילה נוספת של מופע הקולנוע של רוקי תתקיים גם בסמסטר ב', יש למה לחכות!

נגישות