סיבה למסיבה
מאת: ליאור גבאי , עורכת עדן גבע לירן , מדור: כללי

מיום מיוחד למרמיטות עד ליום בו כולנו משננים את ספרות הפאי, ישנם ימים רבים בהם אפשר לצאת ולחגוג. אז למה אתם מחכים?

חודש פברואר מסמן את סוף החורף, תחילת האביב, הקור קצת פחות נורא, האנשים קצת יותר חמימים, ואפילו מציינים בו את ולנטיינ'ס דיי, סימן לכך שאהבה יש באוויר. אבל האם ידעתם שגם בחודש פברואר וגם בחודש מרץ מציינים עוד ימים מיוחדים?

הראשון שביניהם הוא יום המרמיטה. אתם בטח שואלים את עצמכם "מה?!", אז תנו לי רגע להסביר. בשניים בפברואר, בארצות הברית ובקנדה חוגגים את יום המרמיטה. מטרת החג היא לסמן את סוף החורף. איך זה קורה אתם שואלים?: המרמיטה יוצאת מהמחילה שלה, ואם היא לא מצליחה לראות את הצל של עצמה, כלומר אם העננים בשמיים מכסים את השמש, היא יוצאת ממחילתה ומסמלת את תחילת האביב. אבל אם המרמיטה יוצאת והשמש מאירה כך שהיא יכולה לראות את הצל של עצמה, היא חוזרת למחילה, ועל ידי כך מסמלת שישה שבועות נוספים של חורף. כן, זה נשמע אפילו מוזר יותר אחרי שהסברתי, אבל זו המסורת. בכל מקרה, מדענים לא גילו שיש קשר בין שני הדברים ואם תרצו להרחיב את ידיעותיכם בנושא, או סתם להעביר את הזמן, בשנת 1993 יצא הסרט "לקום אתמול בבוקר" בכיכובו של ביל מאריי שמתרחש באירועי יום המרמיטה. הסרט נכנס לרשימת מאתיים הסרטים הטובים ביותר באתר IMDb, וגם נוסף לארכיון הסרטים הבינלאומי של ארצות הברית, מרוב חשיבותו ההיסטורית והתרבותית.

אם כבר השניים בפברואר, יש עוד יום, אחד שנחגג גם בארץ, שנכנס תחת הקטגוריה של ימים מיוחדים. זהו יום הביצות הבין־לאומי! ביום זה, סוכנויות ממשלתיות, ארגונים לא ממשלתיים וגם אזרחים, כולם מארגנים פעילויות כמו הרצאות, טיולים, תחרויות ועוד, הכול במטרה להעלות את המודעות לערכם של בתי גידול לחים. בעצם, כל היום הזה נחגג בעקבות אמנת רמסר, שהיא אמנה העוסקת בשימור מקווי מים ובתי גידול לחים ובשימוש בהם, מתוך הכרה בתפקיד האקולוגי ובערך הכלכלי, המדעי והתרבותי שלהם. האמנה נחתמה לראשונה בעיר רמסר שבאיראן בשנת 1977, ומשם גם שמה של האמנה. בישראל ישנם שני אתרים שהוכרו כאתרי רמסר – שמורת החולה ושמורת עין אפק.

לכל הזוגות שפספסו את חגיגות ולנטיינ'ס דיי – אל חשש! הרומנים היקרים המציאו לו יום חג מקביל, ונחשו באיזה תאריך הוא חל? בדיוק היום, עשרים וארבעה בפברואר. שמו של היום הוא דראגובטה, והוא נקרא כך על שם הגיבור שנבחר להיות מגן האהבה, בזכות אדיבותו האין־סופית. דראגובטה הוא בנה של באבה דוכיה, שעל פי המיתולוגיה מסמלת את תחילת האביב וסוף החורף הקשה. הרבה אמונות סובבות את היום הזה – אחת מהן היא שהחוגגים אותו יהיו מוגנים ממחלות, ובמיוחד משפעת, במשך השנה. ברומניה נהוג להתלבש באופן חגיגי ביום זה ולצאת לאסוף פרחים, שאותם נותנים למחוזרים. נוסף לכך, הבנים רודפים אחרי הבנות, ואם מישהו הצליח לתפוס מישהי והבחורה הייתה מעוניינת, הייתה מנשקת אותו בפומבי וכך היו מכריזים על כוונתם למסד את הקשר ביניהם. ישנו עוד מנהג שאומר שאם אחד מבני הזוג דורך לשני על הרגל באותו יום, זה סימן למי יהיה דומיננטי יותר ביחסים. האמונות משתנות ממחוז למחוז ברומניה, אבל חגיגות אהבה זה תמיד מבורך.

בין החודשים פברואר ומרץ יש חג, או בעצם סוג של פסטיבל, שנחגג בהודו ובנפאל. כסטודנטים בבן גוריון, אפשר לשער שחלקכם מכירים את הפסטיבל ואולי אפילו השתתפתם בו. את החג חוגגים יום אחרי ליל הירח המלא של חודש פהאלגונה, וכמובן, החג מציין את סוף החורף כסמל לניצחון הטוב על הרע (שמחה שיש מישהו בעולם שמבין שהחורף הוא השטן). הולי שמו, ואחד ממנהגיו כוללים זריקת אבקה בצבעים עזים זה על זה. מנהג נוסף הוא סגידה לאלילים – בכל מקדש הינדי חוגגים את הפסטיבל, מוציאים את פסל האל ונושאים אותו בתהלוכה ברחובות. ההיסטוריה של החג מספרת שבארץ רחוקה וקסומה, היֹה היה פעם מלך, שדרש מכל נתיניו שיסגדו רק לו. בן המלך סירב, משום שהיה חסיד של אל אחר, ואז החליט אביו לגזור עליו מוות. הוליקא, אחות המלך, ליוותה את הנסיך למדורה שבה היה אמור להישרף למוות, וישבה איתו בתוך הלהבות. הנסיך יצא ללא פגע, אבל היא עצמה נשרפה למוות, ולכן מאז נוהגים המאמינים להדליק מדורות ענק לזכרה בחגיגות. את המדורות מכינים מספר ימים מראש בכיכרות העיר, ובערב החגיגה רוקדים סביבן.

למי מאיתנו שלא התחבר לדראגבוטה, היפנים מביאים גרסה משלהם – היום הלבן! את החג חוגגים בארבעה־עשר במרץ, בעיקר ביפן, בקוריאה הדרומית ובטייוואן. ביפן נהוג שבוולנטיינ'ס דיי הנשים מביאות לגברים מתנות שוקולד, מתוך אהבה, נימוס או אילוץ חברתי. ביום הלבן, חודש לאחר מכן, הגברים צריכים להחזיר לנשים מתנה. מתנות מסורתיות כוללות עוגיות, תכשיטים, שוקולד לבן, בגדים ומרשמלו. אחת מהתיאוריות לגבי היום הלבן קשורה דווקא במרשמלו – פעם מפעל לייצור מרשמלו הציע לגברים להחזיר לנשים מרשמלו בתמורה למתנות שקיבלו מהן בוולנטיינ'ס דיי. מאז, נקרא היום הזה, יום המרשמלו. ברגע שהמפעלים הבינו שיש פה פוטנציאל שיווקי אדיר, החלו להציע לגברים לתת שוקולד לבן ומאז נתפס השם "היום הלבן". אצל המתבגרים היפנים המסורת מעט שונה – הבנים נותנים לבחירת ליבם סרט לבן גם אם לא נתנה להם שום דבר בוולנטיינ'ס דיי. אם עד סוף היום הבנות שמות את הסרט, סימן שגם הן מרגישות כך כלפי מי שהביא להן את הסרט.

האחרון ברשימה, והוא בהחלט חביב, הוא יום הפאי. גם הוא נחגג בארבעה־עשר במרץ, משום שכתיבת התאריך בצורה האמריקאית זהה לתחילת הערך של פאי (3.14). החג הזה הוא לא חג רשמי, אבל נהוג לציין אותו ברחבי העולם, בעיקר במחלקות למתמטיקה באוניברסיטאות. דרכים לחגוג אותו כוללות בעיקר אכילת פאי, אבל יש שגם משחקים בפיניאטה ושותים פינה קולדה. המשחק הנפוץ הוא שינון ספרות הפאי, ובשנת 2004 דניאל טאמט הבריטי קבע שיא אירופאי חדש של דקלום ספרות הפאי – הוא דקלם 22,514 ספרות! בישראל יום הפאי הוא גם יום המדע ויום הולדתו של אלברט איינשטיין, מה שהופך את העניין להרבה יותר מרגש.

אז צאו ותחגגו בסמסטר ב', ותזכרו שכל יום הוא סיבה למסיבה, אבל אל תשכחו, כמובן, גם ללמוד מדי פעם...

נגישות