מלחמת העולמות
מאת: דניאל רימברג , עורכת עדן גבע לירן , מדור: ספורט

שתי קבוצות, שני עולמות. בעוד כולנו מביטים על הקבוצות הספרדיות, בכדורגל הארגנטינאי מתחולל קרב עקוב מדם. תרתי משמע.

רבים מכם ראו את גמר "הליברטדורס" האחרון, גמר אליפות דרום אמריקה לקבוצות או שמעו עליו. זהו הטורניר החשוב ביותר לקבוצות בדרום אמריקה. אבל הפעם קרה משהו שלא קרה מעולם בכל היסטוריית הטורניר – גמר בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס, אם כל הגמרים: הסופר קלאסיקו. רבים נוטים להתבלבל ולחשוב שהיריבות בין ריאל מדריד לברצלונה היא הסופר קלאסיקו אך הסופר קלאסיקו האמיתי הוא המשחק בין שתי יריבות ענקיות בעלות היסטוריה משותפת ועקובה מדם. זוהי יריבות בין שתי הקבוצות הגדולות ביותר בבואנוס איירס, בארגנטינה וככול הנראה בדרום אמריקה כולה. זאת יריבות כל כך גדולה, שבכל פעם שהקבוצות נפגשות ביניהן, אנשים נפצעים ואף נהרגים.

אבל למה כל זה קורה?

שתי הקבוצות הוקמו על ידי מהגרים איטלקים בשכונת "לה בוקה": ריבר הוקמה בשנת 1901 ובוקה הוקמה בשנת 1905. המרחק בין שני האצטדיונים המקוריים היה פחות מקילומטר והיריבות בין שני המועדונים שצמחו באותה שכונה ענייה התחילה למעשה בגלל סגנון משחק שונה. בוקה שיחקה משחק מלא בהקרבה בעוד ריבר שיחקה את הכדורגל היפה. משחר הכדורגל הארגנטינאי, המפגשים בין ריבר לבוקה היו מלאי אמוציות, אגרסיביים, משחקים של להיות או לחדול. בשנת 1923 החלה ריבר לנדוד משכונת "לה בוקה" ועברה לאצטדיון בשכונה "רקולטה". היא שיחקה שם כמה שנים עד שעברה באופן סופי בשנת 1938 לאצטדיון "המונומנטאל" בשכונת "נונייס" העשירה.

מאז, היריבות בין המועדונים הפכה למלחמת מעמדות – בעוד בוקה ייצגו את מעמד הפועלים והעניים, ריבר ייצגו את מעמד הביניים ואת העשירים. לריבר הוענק הכינוי "Los Millionairos" (המיליונרים) או "Gallinas" (תרנגולים או פחדנים), ואילו ריבר העניקו לבוקה את הכינוי "Bosteros" (אוספי זבל או גללים של צואה). היריבות בין שני המועדונים הלכה וגברה עם השנים עד שהגיעה לשיא חסר תקדים ב-23 ביוני 1968 – "אסון ה-12". לאחר משחק ב"מונומנטאל" בין השתיים, 71 בני אדם נרמסו למוות במנוסה המונית שקרתה בשער 12. שני הצדדים האשימו זה את זה באחריות לאסון – אוהדי ריבר טענו כי הושלכו עליהם דגלים בוערים מהיציע העליון שבו ישבו אוהדי בוקה, מה שגרם למנוסה ההמונית. ולעומתם אוהדי בוקה טענו כי אוהדי ריבר פרצו ליציע אוהדי בוקה, מה שגרם לעומס יותר. טענה נוספת מאשימה את המשטרה שהשאירה את השערים סגורים. אבל בארגנטינה כמו בארגנטינה, גם לאחר חקירה של שלוש שנים לא נמצאו האשמים והפרשה הושתקה, אך הטראומה הדהדה חזק, היריבות רק התעצמה והפכה למלחמת אחים ממשית.

בשנת 1994 ניצחה ריבר את בוקה באצטדיון "הבומבונרה" בתוצאה 2:0. אריאל אורטגה, כוכב ריבר פלייט חגג מול עשרות אלפי אוהדי בוקה, אבל אלו לא נשארו חייבים. אחד מאוהדי בוקה שכר מתנקש שחיסל שני אוהדי ריבר כדי "להשוות את התוצאה ל-2:2". בשנת 2015 נפגשו ריבר ובוקה במסגרת הליברטדורס בשלב שמינית הגמר. במשחק הראשון, במונומנטאל, ניצחה ריבר 1:0. במשחק הגומלין בבומבונרה, עלו שחקני הקבוצות למחצית השנייה כשהתוצאה 0:0, מספר אוהדי בוקה הצליחו לזרוק גז פלפל על שחקני ריבר ואף להכות את חלקם, מה שגרם לשחקני ריבר להקאות ובעיות ראייה זמניות. בוקה קיבלו הפסד טכני, ריבר עלו לשלב הבא ואף זכו בטורניר של אותה שנה.

השנה נפגשו שתי הקבוצות במסגרת הגמר בפעם הראשונה אי פעם, גמר שלעומת טורנירים אחרים משוחק במשחק בית ובמשחק חוץ. המשחק הראשון ב"בומבונרה" נקבע ליום שבת ב-10.11.18. גשמים עזים פקדו את בואנוס איירס ולמרות הגעתם של עשרות אלפי אוהדים, המשחק נדחה ביום. המשחק הראשון היה משחק כדורגל משוגע, מדהים, מלא אמוציות שנגמר בתוצאה 2:2. משחק הגומלין במונומנטאל היה אמור להתרחש ביום שבת ב-24.11.18. מספר שעות לפני המשחק פשטה המשטרה על ביתו של אחד ממנהיגי הברברבס של ריבר (ארגון הקומץ האלים) ומצאה 3 מיליון דולר וכ-300 כרטיסים למשחק. כתגובה לכך השליכו הברברבס של ריבר אבנים על אוטובוס השחקנים של בוקה שהיה בדרכו למשחק. שמשות נופצו, מספר שחקנים נפגעו והמשטרה ריססה את הפורעים בגז מדמיע, אך הגז חדר לאוטובוס השחקנים. כשהגיעו השחקנים לאצטדיון הוא כבר היה מלא באוהדים, אך שחקני בוקה לא היו מוכנים לשחק, והמשחק נדחה בשעה, בשעתיים וכן הלאה. נשיא פיפ"א ונשיא הקונמבול (התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית) נכחו באצטדיון וניסו להכריח את שחקני בוקה לשחק, הם איימו על בוקה שאם לא ישחקו הם יקבלו הפסד טכני ויושעו ל-5 שנים מהמפעלים. מאמן ריבר, גז'ארדו, ונשיא ריבר, ד'אונופריו, עמדו לצד בוקה וסירבו גם הם לשחק בטענה שאין ערך ספורטיבי למשחק. בינתיים באצטדיון הודיעו שהמשחק מתקיים ונדחה לסירוגין, האוהדים היו ללא קליטה בטלפונים והבלבול חגג. לבסוף, נחתם הסכם בין המועדונים לקיים את המשחק למחרת. האוהדים הגיעו גם ביום למחרת, אך ברגע האחרון בוקה סירבו לשחק והפרו את ההסכם. לאחר אין־ספור דיונים וריבים בבתי משפט נקבע כי המשחק יתקיים במדריד, מרחק קילומטרים רבים מארגנטינה ב-9.12.18, המשחק כונה "קופה קולוניאליזם" כביקורת על הימים שבהם שלטה ספרד בארגנטינה. ריבר ניצחה 3:1 וזכתה בטורניר.

מה שחשוב להבין מהסיפור הזה, הוא שהכדורגל הארגנטינאי הוא תמונת מראה של המדינה והחברה הארגנטינאית: זאת מדינה יפהפייה, בעלת נופים עוצרי נשימה, אנשים יפים, שמחים ובעלי תשוקה, מוזיקה עשירה ואוכל מדהים, אך לצד כל זה ההיסטוריה של ארגנטינה במאה השנים האחרונות רוויית אלימות וחילופי משטרים בין דמוקרטיות מושחתות לדיקטטורות. המשטר הנורא ביותר בארגנטינה היה בשנים 1983-1976, כשהמדינה העלימה יותר מ-30 אלף איש אשר גורלם לא נודע עד לעצם היום הזה. זאת מדינה שעד שנת 2001 נחשבה לאירופה של דרום אמריקה, אך מאז פשטה רגל, ותחת משטרים מושחתים היא הפכה לענייה ולאלימה יותר.

ריבר-בוקה זה ארגנטינה, וארגנטינה זה ריבר-בוקה. זאת תשוקה חסרת פשרות, אלו אוהדים שנותנים את כל הלב ונוסעים אחרי הקבוצה שלהם לכל העולם. זה כדורגל יפה, מלא עוצמות ומרגש עד דמעות. אבל במקביל לאוהדים היפים, ישנו גרעין גדול של אוהדים אלימים, פושעים ששולטים במועדונים ובמדינה אשר גרמו לנו לשכוח שלגמר הגיעו שתי קבוצות ארגנטינאיות ושהכדורגל הארגנטינאי שולט בדרום אמריקה. גבריאל באטיסטוטה, אחד מגדולי החלוצים בכל הזמנים ושחקן ששיחק בשתי הקבוצות, סיכם זאת יפה: "עוד הזדמנות שהחמצנו כשכל העולם מסתכל עלינו. מבייש ומצער."

נגישות