מדור ספורט
מאת: דניאל רימברג

מותו של הטיקי-טאקה

כל אוהד כדורגל מושבע מודע לדעיכה של אימפריית הכדורגל ברצלונה, הקבוצה ששלטה ללא עוררין בעולם הכדורגל בעשור האחרון. מרבית האוהדים מודעים אך ורק למה שנראה על פני השטח – לתוצאות המאכזבות ולירידה ביכולות הקבוצה, אך כאשר יורדים לעומקם של הדברים ניתן לראות כי המצב האמתי של הקבוצה חמור יותר.

יוהאן קרויף החל לאמן את ברצלונה בשנת 1988 והביא אליה את ה"טוטאל פוטבול" ההולנדי. קרויף היה זה שהנחיל את שיטת ה"טיקי-טאקה" המפורסמת, שלפיה המשחק מתנהל באמצעות שליטה משמעותית בכדור דרך מסירות וקישור יוצא דופן בין חלקי המגרש. בנוסף הוא קבע כי כל הקבוצות במועדון הכדורגל של ברצלונה, מהילדים ועד הקבוצה הבוגרת, ישחקו בשיטה הזאת ובמערך ה-4-3-3. כך למעשה נוצרה התאמה מרבית בין שחקנים אשר גדלים ב"לה מאסיה", אקדמיית הכדורגל של ברצלונה, וכל שחקן שעלה לקבוצת הבוגרים ידע להשתלב בסגנון המשחק. אידיאולוגיה זו החזירה את ברצלונה למסלול התארים וההצלחה.

בעידן שבו עבדו בברצלונה גווארדיולה ווילנובה זכינו לראות את שיטתו של קרויף בשיא תפארתה. השניים אימצו את השיטה, מקסמו אותה ושיפרו אותה עם משחק לחץ על הקבוצה היריבה. כל זאת הם עשו באמצעות רוב מוחלט של שחקני בית ועל ידי אידיאולוגיה של קידום שחקנים צעירים אשר גדלו במועדון. בתקופתם זכינו לראות בכל משחק של ברצלונה כשמונה–תשעה שחקני בית בהרכב וקישור שכל כולו שחקני לה מאסיה. כך למעשה יצרו השניים את הקבוצה הטובה והדומיננטית ביותר בהיסטוריית הכדורגל.

השניים עשו זאת תחת תמיכתו הישירה ומתן היד החופשית של נשיא המועדון ז'ואן לאפורטה (2003–2010), נשיא אשר דגל באידיאולוגיית קרויף, בדנ"א ברצלונה. לאחר שבע שנות כהונה נבחרו במקומו סנדרו רוסל וסגנו ז'וזפ ברתומאו. מאחורי הקלעים החלו השניים לפורר את האימפריה שנבנתה בתהליך ארוך שנים. רוסל פיטר אנשי מועדון אשר עבדו במקום במשך עשרות שנים, ואף גרם ככל הנראה לעזיבתו של פפ גווארדיוליה. בשנת 2014 נאלץ רוסל להתפטר מתפקידו עקב פרשת שחיתות שבסופה נכנס לכלא. את תפקידו תפס סגנו, ברתומאו, והוא המשיך בהרס המועדון מבפנים.

בעונת 2014–2015 תחת המאמן לואיס אנריקה זכתה ברצלונה בטרבל בניצוחם הבלתי מעורער של ה-MSN (Messi, Suarez, Neymar). למרות ההישגים זוהי לדעתי הייתה אחת העונות הגרועות וההרסניות ביותר למועדון, ואת ההשלכות שלה אנו רואים כיום. תחת אנריקה וברתומאו איבד המועדון את דרכו. ברצלונה הפסיקה לשחק בהנעת כדור דרך הקישור והסתמכה על היכולת האישית של ה-MSN. היא הפסיקה לשלב צעירים בקבוצה הבוגרת ואף אפשרה להם לעזוב את המועדון. בנוסף הקבוצה החלה במסע קניות יקר ומיותר של שחקנים זרים ולמעשה איבדה את זהותה הקטלונית.

אם לא די בכך, ברתומאו ביצע עשרות עסקאות מושחתות תחת אפם של האוהדים, שהם למעשה בעלי המועדון. הוא עשה זאת במקביל לקמפיין תקשורתי מגמתי לטובתו, שהתאפשר בזכות הקשר העמוק שלו לבעלי העיתונים. לעניות דעתי, הוא הביא את המועדון לנקודה השפלה בהיסטוריה שלו, נקודה שבה אם לא ישתנו הדברים לא תהיה דרך חזרה. והתקווה הקטנה שהייתה לשינוי התבדתה. בחודש ספטמבר כמעט וצלח מהלך הצבעת אי אמון בהנהלה הנוכחית, אך הוא נכשל בנקודת הסיום. נראה שייקח זמן רב עד שבארסה תחזור להיות בארסה.

נגישות