כישלון הסוציאליזם
מאת: נתנאל סימקין , עורכת עדן גבע , מדור:

האם התקווה הגדולה של מעמד הפועלים נגוזה ונעלמה, או האם היא עדיין חיה ובועטת במדינות המערב? מהו עתידה של האידאולוגיה ששינתה את העולם?

''הבעיה עם הסוציאליזם היא שבמוקדם או במאוחר הכסף של האחרים אוזל לך.''

ערך השוויון מהווה עמוד תווך מרכזי בבסיסו של המשטר הדמוקרטי והחברה הליברלית. בעוד שבתחום הכלכלי ניתן לראות כי האידיאולוגיה הכלכלית שנבנתה סביב ערך זה, הסוציאליזם, לאו דווקא מצליחה להוכיח את עצמה. לצד מודלים אשר נחשבים מוצלחים כגון המודל הסקנדינבי וכן עוצמתה הכלכלית של גרמניה שמניפה את דגל הסוציאל-דמוקרטיה, קיימות דוגמאות כמו ונצואלה, קובה, ברית-המועצות וכן הקיבוצים בארץ.

בצל משבר הפליטים בו 5.2 מיליון תושבי ונצואלה בורחים מארצם והאינפלציה הגואה במאות אלפי אחוזים במדינה שרק מחזקת את עמדותיה השמאל-כלכליות, הגיע הזמן לשאול את השאלה: האם ניתן להכריז על כישלונו של הסוציאליזם? ויותר מכך, האם המדינות העשירות באירופה אכן מתנהלות באופן סוציאליסטי או שזה רק למראית עין?

אתחיל בגילוי נאות, אני לא מחסידי השמאל הכלכלי, נהפוך הוא. אבל אכן הסוציאליזם טומן בחובו חוש צדק מוסרי שבא להגן על החלשים ומעוטי היכולת. הגישה הסוציאליסטית פיתחה בפנינו תפיסות של צדק חלוקתי, שוויון הזדמנויות, כבודו של האדם בחברה וזכויות לעובדים. השמאל הכלכלי מתבטא במספר צורות, הוא יכול להתקיים בצורה של סוציאל-דמוקרטיה הדוגלת בשילוב בין שוק חופשי ובין רווחת התושבים, מה שמתבטא במיסים גבוהים שמממנים מערכת מעין זאת. בגלגולו הקיצוני השמאל הכלכלי מתבטא בצורה של קומוניזם, אשר מדגיש את ההתנגדות לקפיטליזם ולרכוש הפרטי, במטרה לבטל את המעמדות בין האנשים. הוגיהן של הגישות הסוציאליסטיות שאבו את ההשראה מתוך השפעותיה של המהפכה התעשייתית. לנגד עיניהם עמדו תמונות של מפעלי ענק, שבהם פועלים עובדים על פסי ייצור ואינם מרוויחים אפילו את שווי המוצר שאותו ייצרו, בניגוד לבעלי המפעלים המתעשרים. לשם כך הם קראו לעובדים להתאגד על מנת ליצור את השינוי, את 'המהפכה' הגדולה שתשנה את המצב ותיתן לאדם הקטן את הזכויות המגיעות לו. אבל מאז עברו כ-200 שנה והכלכלה השתנתה. התקשורת הבינלאומית והסחר צעדו קדימה לכיוונו של העולם הגלובלי והתוצאה היא שהכלכלה הפכה להיות יותר אינדיבידואלית וניאו-ליברלית.

בעולם האינדיבידואלי והקפיטליסטי שנוצר, מי שלא התאים את עצמו למציאות החדשה לא הצליח לשרוד לאורך זמן. דוגמאות לכך ניתן לראות בנפילת ברית-המועצות והגוש
הקומוניסטי בשנת 1991 ,שחווה עוני רב במדינותיו ובמחסור קיצוני במוצרים. כדוגמה מקומית ניתן לראות גם את אי-הצלחתם של מרבית הקיבוצים בארץ, מה שגרם להפרטתם. בימינו ניתן לראות מדינות אשר הולכות נגד מבנה הכלכלה המודרנית, חוות משברים חריפים אשר מאיימים על יציבותן הכלכלית ושלום אזרחיהן. למי שעוקב ולמי שלא, ונצואלה נמצאת כיום במשבר כלכלי חריף עד כדי כך שהוא מאיים על עתידה של המדינה. ונצואלה הייתה אחת המדינות העשירות באמריקה הלטינית, אך בעקבות נפילה דרסטית במחירי הנפט בעולם, חוותה המדינה משבר כלכלי קשה וזעזוע, שהוביל לניסיון הפיכה צבאית בהובלת תנועה סוציאליסטית אשר בראשה עמד הוגו צ'אבס. לאחר שחרורו מהכלא, נבחר צ'אבס לנשיא המדינה כאשר עמד בראשה של מפלגת שמאל פופוליסטית.

הדבר גרר התערבות בוטה של המדינה במחירי המוצרים בשוק, מה שהביא למחסור רב במוצרים עקב חוסר היעילות הכלכלית בייצורם. לאחר מותו של צ'אבס, עלה לשלטון ניקולס מדורו, אשר נבחר כחלק מהבטחותיו להורדת המחירים ולדאגה לתנאי תושביו. הוא ראה באנשי העסקים ''הקפיטליסטים'' גורמים שמחמירים את המצב, הגביר את הרגולציה על מחירי מוצרים כגון מזון ותרופות, לצד הדפסת כסף מקומי שיועד לתשלום לעובדי הציבור והצבא. צעדים אלו הביאו בדיוק להפך ממה שיועדו. יוצרו פחות תרופות ומוצרי מזון והתפתח שוק שחור. אחוז האבטלה במדינה עלה באופן דרסטי והחלו התקוממויות ודיכוי של השלטון כנגד תושביו. כיום המצב רק הולך ומחמיר, הרעב במדינה גדל והתורים לאוכל גדלים ביחד איתו.

דוגמאות נוספות לאי-התמודדותה של המערכת הסוציאליסטית עם מבנה הכלכלה המודרנית ולאי יכולתה להתמודד עם משברים ניתן לראות ביוון ובאיטליה. מדינות אלה חוות קשיים כלכליים ואבטלה עקב מבנה המערכת הכלכלית שלהן והקושי להתאושש מהמשבר הכלכלי של שנת 2008 .עם כל זאת, איך עדיין קיימים מודלים מוצלחים כגון גרמניה והמדינות הסקנדינביות? התשובה אולי תפתיע אתכם, אך מדינות אלו רחוקות מלהיות סוציאליסטיות קלאסיות. גישתן של המדינות הסוציאל-דמוקרטיות העשירות
באירופה כגון נורווגיה, שוודיה, דנמרק וגרמניה, מבוססת בעיקרה על שוק חופשי גלובלי רחב מאוד, הכולל שחרור רגולציות על יבוא, הימנעות מהתערבות בשוק העבודה וגישה שלא תבייש גם את הקפיטליסטית הגדולה ארה''ב בנוגע לסחר ולהשקעות זרות.

אז איך מתחזקים מערכת סוציאלית בתנאים אלו? בעזרת מיסוי גבוה מאוד. במדינות אלו אחוז המס עומד על 50-65 אחוז, דבר המעניק את היכולת לתקצב את שירותי הרווחה שמדינות אלו מציעות לתושביהן. בעקבות המיסוי הגבוה, נוצר מצב שבו על מנת להצליח לנהל משק בית, התושבים חייבים לעבוד כדי לא לשקוע בחובות, דבר המעיד על אחוז האבטלה הנמוך במדינות אלו. מצב זה מעמיד שאלה: האם מערכת הרווחה הזאת באמת בחינם? היות שכך או כך התושבים הם אלו שמשלמים עליה מכיסם.

להגנת הסוציאליזם, גישה זו נותנת מענה לבעיות רציניות כמו זכויות למיעוטים ורווחה לכלל, בעיות שעדיין לא נפתרו על ידי הכלכלה הניאו-ליברלית. עם זאת, דבר אחד בטוח, מדינות אשר לא יתאימו את עצמן לספירה הכלכלית-גלובלית, שאנו חיים בה, יחוו את כל הקשיים שוונצואלה מתמודדת איתם עכשיו - עוני, ילדים רעבים, הגירה שלילית ומהומות ברחובות.

או כפי שמרגרט תאצ'ר אמרה: ''הבעיה עם הסוציאליזם היא שבמוקדם או במאוחר הכסף של האחרים אוזל לך.''

נגישות