יותר מזל משכל
מאת: ליעד וכניש

כבר נמאס לכם לשנן? רק נס יציל אתכם ממועד ב' נוסף? אספנו את האמונות התפלות הכי מבטיחות לקראת המבחנים הקרובים, טפו-טפו!

לא משנה כמה ננסה להתכחש לזה, כל אחד מאתנו מחזיק באמתחתו אוסף מרשים של אמונות תפלות. ברוב המקרים מדובר באמונות פרימיטיביות שעברו במשפחה במשך עשרות דורות והפכו לחלק בלתי נפרד משרשרת הכרומוזומים שלנו. לנעול את נעל ימין לפני נעל שמאל או לבלוע רוק בכל פעם שחתול שחור חולף לידך באוניברסיטה, רק משום שהמחיר החברתי שתשלם במידה ותתיז אותו החוצה יהיה כבד מדי.

אבל לא כל האמונות התפלות שבאמתחתנו נוצרו על ידי הסבתות המיושנות שלנו, אנו מטפחים גם כמה כאלה שרקח המוח המודרני והמתקדם שלנו. מנהגים שאנו מפתחים ברגעים שבהם אנחנו מפסיקים להאמין במציאות ומחליטים לחפש פתרונות לא הולמים בעולמות אפלים. ברגעים כמו אלה אתה תעשה דברים מגוחכים ביודעין ולא יהיה לך אכפת. למשל, כשהקבוצה שלך תהיה בפיגור אתה תרוץ לצד השני של האצטדיון, כי משנה מקום משנה מזל, וכשתלך לישון לילה לפני המבחן בחדו"א אתה תניח את המחברת מתחת לכרית כדי שהחומר לא יברח לך מהראש.

אכן, כשזה נוגע לתקופת מבחנים השמים הם הגבול. מחקר קטן שערכתי בקרב סטודנטים באוניברסיטה לימד אותי כי גרבוז טעה – מנשקי הקמעות ועובדי האלילים הם לא רק 'קומץ' של אנשים הזויים, הם דווקא הרוב. החל בתחתוני מזל שלא עוברים אף כביסה במהלך תקופת המבחנים וכלה בסבתא בת תשעים וחמש שמדליקה נר למזל והצלחה בבוקר של מבחן.

לבני מזל בצבע חום
איתי יוספוב, סטודנט בשנה ג' להנדסת חשמל, סיפר שהוא לא יוצא לאף בוחן או מבחן מבלי ללבוש את תחתוני המזל שלו. זו הייתה יכולה להיות עוד אמונה תפלה בנאלית שלא תיכנס לכתבה, אם לא הייתי שואל את השאלה הבאה: "ומה קורה אם יש לך שני מבחנים בהפרש של יומיים?" – "אה, אני גם ככה לא מכבס את תחתוני המזל לאורך כל תקופת המבחנים, חשבתי שזה מובן מאליו". לא, איתי, זה לא מובן מאליו.

היעדר תחתוני מזל
בואו נהיה כנים, לכל אחד מאתנו בדיוק כמו לאיתי קיים בארון פריט לבוש שנשפכה עליו קופסה שלמה של אבקת מזל. כך לפחות חשבתי, עד שפגשתי את מישאל בן שבת, סטודנט בשנה ב' למקרא ולמזרח קדום, שהודה בפניי בגאווה שביום המבחן הוא יוצא מהבית ללא תחתונים. "באותו היום אני גם מקפיד ללבוש את מכנסי השרוואל הרחבים שלי שמשלימים את תחושת החופש, אולי בכלל מדובר במכנסי מזל, עוד לא החלטתי. בכל מקרה, אני באמת ממליץ בחום לנסות את זה, ההרגשה נהדרת והלחץ יורד משמעותית. זה כמעט כמו ללכת בלי חיתול בכלל".

הפרלמנט
בזמן שרובנו מתעוררים שלוש דקות לפני שהמבחן מתחיל ורצים לאוניברסיטה מבלי שהספקנו לצחצח שיניים, ניב כהן, שנה ג' בפיזיקה, ועמית מזוז, שנה ג' בהנדסת תוכנה, משכימים קום, הולכים למאפייה הקרובה, קונים כמות יפה של בורקסים וחוזרים לסלון כדי לצפות בפרק של הפרלמנט. "אחרי שבשנה א' לא עשינו את זה והממוצע שלנו היה קרוב יותר לאפס מאשר למאה, החלטנו שנדרש לעשות פה שינוי רציני", מספר עמית. "האמת שהרעיון היה של ניב ומאז זה הפך למסורת, אין מה לעשות, הציונים עושים את שלהם. זה מצחיק, אבל פעם אחת לא התעוררנו ושנינו קיבלנו ציון נמוך", הלקח נלמד, מסביר עמית. "מאז גם אם המבחן הוא בתשע בבוקר אנחנו קמים שעתיים לפני, הולכים למאפייה ולא מוותרים על פרק של הפרלמנט. אמנם זה לישון פחות אבל זה מעלה את מצב הרוח משמעותית. אני מציע לכל אוהבי הפרלמנט להצטרף אלינו לסלון בבוקר של מבחן ולהיווכח בעובדות, בורקסים עליי". לנו רק נותר לתהות מה שאולי היה אומר על זה.

ברוך שפטרנו
אחת האמונות התפלות הרווחות בקרב סטודנטים היא לשים את החומר של המבחן מתחת לכרית לילה לפני המבחן כדי שהחומר לא יברח מהראש במהלך הלילה. מנגד יש לנו את עפרי ישראל, סטודנטית בשנה ג' למדעי המחשב, שעושה כל מה שביכולתה כדי שהחומר יצא לה מהראש במהלך הלילה. כשעפרי מרגישה שהיא מוכנה למבחן ושהגיע זמנה לישון, היא לוקחת שקית אשפה שחורה, מכניסה לתוכה את כל הדפים והסיכומים שבהם השתמשה כדי ללמוד למבחן, יורדת שלוש קומות למטה, חוצה את הכביש ומטמינה את השקית עמוק בתוך הפח של הבניין שניצב ממול. "הסיבה שבגללה התחלתי לעשות את זה היא בגלל שהייתי חושבת על החומר במשך כל הלילה ולא מצליחה להירדם. ברוב הלילות גם הייתי מתפתה לקום מהמיטה ולהסתכל שוב על החומר כדי להסתכל שוב על פתרון של תרגיל ספציפי או לוודא שאני זוכרת את החומר", היא מסבירה. "ברגע שאני יודעת שהחומר לא נמצא בהישג יד אני מרגישה בטוחה בעצמי יותר, כאילו מן מעשה סמלי שאומר לי 'עפרי, את יודעת את החומר, לכי לישון והכול יהיה בסדר'. ובאמת, מאז אני מצליחה לישון יותר טוב ומגיעה מוכנה ורגועה יותר למבחן. הסיבה שבגללה אני משליכה את השקית בפח של הבניין שממולי ולא בבניין שלי היא שהמספר של הבניין שלי הוא אי זוגי, זאת עוד אמונה תפלה שקשה לי להיפטר ממנה, הכול אצלי חייב להיות זוגי". אז כל מי שרוצה חומר של שנה ג' במדעי המחשב יכול למצוא אותו לילה לפני מבחן ממול לבניין של עפרי.

נר נשמה
תקופת המבחנים עמוסה וגם אתם שוכחים להתקשר מדי פעם לסבתא הזקנה שלכם ולדרוש בשלומה? איתי רחום, סטודנט בשנה ג' למזרח תיכון וללימודי אירופה, חושב שזה לא תירוץ. "בכל בוקר של מבחן אני מתקשר לסבתא-רבתא שלי, בת 97 מנתניה (עד 120), ומבקש ממנה להדליק לי נר למזל והצלחה במבחן. זה נוהל עוד מימי בית הספר, כל הילדים, נכדים, נינים ובני נינים(!) שלה עושים את זה כבר במשך שנים", הוא משתף. "אני אפילו לא יודע אם זה באמת עוזר, כי אני לא זוכר מבחן שבו לא עשיתי את זה, אבל מה שבטוח זה שאני לא מסוגל לקום בבוקר של מבחן ולא להתקשר אליה, זה כבר הפך למעין הרגל, אני יודע שזה משמח אותה ולכן השיחה אתה משפרת את מצב הרוח שלי לפני המבחן. חשוב לי לציין שכל החברים שלי מודעים לכוחות של סבתא, מקנאים ודורשים שאבקש ממנה להדליק נר גם בשבילם". אם אתם מרגישים שלאחרונה המזל לא מאיר לכם פנים ואתם צריכים חיזוק לפני תקופת המבחנים, סבתא של איתי מחכה לכם.

נגישות