יום האכזבה
מאת: גלי סיטון

אם גם אתם לא הצלחתם להתחמק מהמבוכה ההיסטרית של הדייט הראשון, תנו לנו להרגיע אתכם – אתם לא לבד. קבלו את ארבעת הדייטים המביכים שנכנסנו לפנתיאון המבוכה הרשמי

יום האהבה, ולנטיינס, מתקרב, בין שנרצה ובין שלא. מודה, משהו בי עדיין מתנגד לקיומו של היום הזה שעלול לעורר מריבות בין בני זוג על זר פרחים נעדר או לעורר תחושת בדידות מעיקה לרווקים, וזה עוד לפני שאני מדברת על הפן המסחרי, שהוא בעיקר זה שחוגג ביום הזה.

אבל היי, זאת אחלה הזדמנות לכתוב קצת על אהבה בשילוב מרמור ובידור. לכבוד היום הספק-דביק ספק-מיותר הזה קבלו סיפורי דייטים הזויים, מביכים ויש שיגידו אף מיותרים, שינחמו אתכם על כך שנשארתם בבית.

מבוכה על השולחן

יש ימים כאלה ששום דבר לא מצליח. טעות אחת גוררת טעות אחרת וזאת סיטואציה שברור שלא הולכת להתקדם לשום מקום. גילי, שנה א' בניהול ובתקשורת, הייתה בדייט רצוף טעויות מההתחלה ועד הסוף. "זה התחיל בזה שהוא טעה בדרך, ואחר כך לא ידע לאיזה מסעדה הוא הזמין מקום". בואו לא נהיה קשים, הבחור כנראה התרגש. קורה. לפעמים אנחנו נכנסים למסעדה ונתקעים באיזה עמוד חסר היגיון, מועדים ומתרוממים כאילו לא קרה כלום. אולם גילי ממשיכה לספר על הנאחס שליווה את שניהם גם אחרי שמצאו את מקומם. "הומלס שמכר פרחים ניגש אלינו ונדנד שנקנה פרחים. כשהבחור ביקש שילך, ההומלס לקח את הבירה של הבחור ושפך על כל המכנסיים שלו". זו כבר לא התרגשות, זה סתם מזל רע. הדייט התקיים במסעדה עמוסה יחסית בשוק הפשפשים ביפו, אז בזמן שהם המתינו לחשבון עמדו שם גם שני בחורים שהמתינו לשולחן שלהם ועמדו להם על הראש. "הם שאלו אותנו 'מה זה, דייט? זה דייט ראשון?'", סביבת עבודה מתחשבת לכל הדעות. "כשהוצאתי את הארנק להשתתף בחשבון הבנים אמרו 'איזה אסטרטגיה! היא מוציאה את הארנק, הוא אומר לה לא'". כמקרה בפני עצמו זה יכול להיות משעשע, לשבור את הקרח, לשים את המבוכה על השולחן, אבל הצמד הזה כבר ידע בירה מבוזבזת ועוד כמה תקלות מביכות, והדייט של גילי התחיל לאבד סבלנות. "הבחורים אמרו: 'טוב, סגרנו שהיא משלמת את הטיפ'. הבחור לא הסכים וצעק עליהם. לא המשכנו לדייט שני".

קולה על הכול

סרט הוא בחירה בטוחה לדייט ראשון. הוא מצמצם שתיקות מביכות, קרטון הפופקורן מזמין היתקלות מקרית של אצבעות מגששות באפלה, והחושך יוצר אינטימיות אבל לא מעיקה מדי, כי בכל זאת יש אתכם עוד לפחות שלושים אנשים באולם. רועי, שלומד הנדסת מכונות בשנה השנייה, יצא לסרט עם בחורה שהכיר בברקה. "קניתי לנו פופקורן וקולה, לכל אחד את הכוס הענקית", ככה זה בדייט ראשון, אתה רוצה להרשים מכל הלב, רוטשילד קמצן לידך. "איך שמתחיל הסרט היא רצתה להרים את הקולה ותפסה את הכוס מהמכסה". כן, זה ממשיך כמו שאתם מדמיינים. "כל הכוס עפה עליה והיא נשארת עם המכסה ביד. נרטבה לה החצאית, הרגליים, הכיסא". זו סיטואציה שיוצרת מבחן אומץ שרבים וטובים היו יכולים להיכשל בו, אבל רועי עטה את שריון האביר כדי להציל את העלמה במצוקה. "אמרתי לה 'בקטנה' ורצתי להביא נייר. חזרתי עם מספיק נייר לעטוף מומיה". אחרי שהם ניקו וייבשו את האזור, התיישבו להמשיך לראות את הסרט, או לפחות את מה שנשאר ממנו. רועי היה גאה בעצמו שבחר לקנות את השתייה הענקית, כי עכשיו יש מספיק שתייה לשניהם. "הצעתי לה שתשתה אתי, אז היא אמרה 'בכיף, תודה', והרימה את הכוס שלי". טוב, אתם יודעים איך הסיפור ממשיך. "היא תפסה את הכוס מהמכסה והכול עף עליה. זה נשפך לתוך התיק שלה, עף על זה שישב לידה, הכול היה שם דביק". נראה שזו הנקודה להגיד תודה רבה, לקחת את הדברים ואת מעט הבושה שנשפכה על הרצפה ולחתוך, אבל רועי ובת זוגו נשארו עד לסוף הסרט ("שעתיים היא ישבה ככה!") ונותרו דבקים במטרה לסיים את הסרט הזה בכבוד.

חוסר טאקט

דייט ראשון זה מביך. שני זרים זה מול זה מנסים לחקות סיטואציה אינטימית שלא תמיד מתעוררת ממבט ראשון. רמת המבוכה של כולנו עולה באופן אוטומטי פי כמה, ולפעמים היא גבוהה כל כך שזה נהיה יותר מדי. נועם, סטודנטית בשנה שלישית למדעי הרוח, מספרת על דייט כזה שהורכב מרצף של הבכות שהגיעו זו אחר זו בלי מרווח נשימה. "מההתחלה היה מביך ומתתי שזה יסתיים", מהדייטים האלה עם הבחור שחברה תמיד חשבה שאתם ממש תתאימו, וחוץ מזה בעצם אין לכם שום דבר משותף. אז יש את הנושאים הבאנליים שתמיד עולים: מה עשית בצבא, מה התכניות אחרי התואר וגם טיול אחרי צבא. הבחור שאל את נועם עם מי היא טיילה והיא אמרה שבעיקר חברים. "אז הוא אמר 'גם לי היה חבר שהיינו מטיילים הרבה ביחד... דניאל, זכרונו לברכה'". אוי, נועם חושבת לעצמה. לא נעים בכלל. "אז הוא הרים את הבירה ואמר 'בואי נרים כוס לזכרו'". ככה זה בליינד דייט. אי אפשר לדעת איזו מילה תפתח לו את תיבת הפנדורה שממש לא היית רוצה לפתוח אחרי שני צ'ייסרים. "הרגשתי לא נעים וממש הצטערתי שזה עלה", היא מספרת. "ואז מה האידיוט אומר? 'כן, איבדנו אותו לפני שבוע לאשתו. התחתן'", היא משחזרת. "אחרי זה חתכתי מהר מאוד".

האהבה עוקצת

עומר שלומד הנדסת חשמל, שנה ג', הוא רומנטיקן של פעם, מאלה שמתחילים עם בחורה יפה שהם רואים בבית הסטודנט. "קבענו דייט ראשון ברוזה", שהוא כידוע פאב הדייטים הראשונים הלא רשמי של באר שבע. "הסתלבטתי עליה פה ושם בשביל הטיזינג". הם ישבו על הבר, שותים ונהנים, עד שעומר הלך לשירותים וחזר לבר ריק. כוסות האלכוהול פונו מהשולחן והבחורה נעלמה. הוא פנה אל הברמן, והוא ענה לו: "הלכתם והשארתם כסף אז פיניתי". עומר אמר שהוא רק הלך לרגע לשירותים, והברמן הצטרף אל אווירת הבלבול של הערב. שני חבר'ה שישבו ליד שמו לב למה שקרה והצטרפו לפתרון המשוואה עם הנעלמת המשמעותית. "נפל לנו האסימון שהיא ברחה לי באמצע הדייט". עומר מספר שמאותו רגע הפכה החבורה האקראית לקבוצת תמיכה חמה ואוהבת. "נהייתה שם אחוות גברים מטורפת. השיכורים חיבקו אותי, והברמן פינק את כולם בצייסרים". כמה דקות לאחר מכן עומר עזב את הבר. אולי אלה היו הצ'ייסרים, אולי האגו הפגוע, משהו גרם לעומר להתקשר לאותה בחורה. "כשהגעתי לחניה אמרתי לעצמי שאין מצב שזה נגמר ככה". משהו אחר, מסתורי עוד יותר, גרם לה גם לענות. "היא ראתה שבאמת אכפת לי ואמרה שהיא מרגישה שכל הדייט התנשאתי עליה. היא פירשה את העקיצות שלי בצורה של ביקורת". עומר הציע שימשיכו לדבר פנים אל פנים, והם המשיכו לדייט שני עוד באותו הערב. "הכול זרם והיה חיבור מטורף. היינו שנה ביחד". אני יודעת, הבטחתי מרמור ובידור, ובכל זאת נכנס לפה סוף טוב של קומדיה רומנטית. כנראה זה יהיה הסוף של רובנו ליום הזה, לא?

נגישות