חוזה עם השטן
מאת: ליעד וכניש , עורכת עדן גבע , מדור:

אנחנו בסך הכל רוצים לשכור דירה, אבל אסור לנו לשכוח שהבעיה הגדולה ביותר היא לא המיקום - אלא דווקא הבעלים.

חלקם רעים ואת חלקם לא רואים. אבל מה שבטוח, תמיד כיף לקטר עליהם. האם בעלי הדירות שלנו באמת כאלו אימתניים כמו שאנו נהנים לעשות מהם? יצאנו לשטח לבדוק ולקחנו תרסיס פלפל, ליתר ביטחון.

אתחיל בסיפור אישי. בעל הדירה שלי לא אדם רע. באמת. להפך, הוא דובון-אכפת-לי מתוק ומלא בכוונות טובות. עד כדי כך טובות שבכל פעם שאנו מדווחים לו על תקלה, כמו צינור שנוזל או דוד שהתפוצץ, הוא מגיע מיד לדירה ומתקן אותה בכוחות עצמו. או יותר נכון, מנסה לתקן. ואז הורס עוד יותר. וככה קרה שחיינו בלי מטבח במשך חודש וחצי, התקלחנו ושטפנו כלים בעת ובעונה אחת, ועד היום חבריי לכיתה לא שוכחים לי את הטוסטר על הכיסא בסלון, שאיתו הכנו ארוחות בוקר, צהריים וערב. אבל בסופו של דבר הוא הבין שאין חכם כבעל מקצוע ואנחנו קיבלנו יופי של שיעור לחיים וכעת יודעים להעריך מקלחת טובה וכיור מטבח מנירוסטה.

"אחת עשרה בלילה, תאורה דלה, שכונה ד', באר שבע," מספרת לנו איילה, סטודנטית שנה ג', "לקראת סיום טיול הלילה הקבוע עם הכלב, אני פונה לסמטה המובילה לדירתי החביבה. הטלפון מצלצל, על הקו בצד השני נמצא בעל הדירה והוא מברך אותי לשלום. בירכתי אותו בחזרה, כמקובל. 'תגידי רגע,' הוא החל לומר, 'זה בסדר שאישן אצלכם על הספה הלילה?' הוא שאל ואני קיבלתי שוק. משיחות שערכנו מוקדם יותר באותו הערב היה ברור לי שהוא יודע שהשותף השני לא נמצא ושאני לבד בדירה. חמש שניות ארוכות
חולפות בדממה צורמת ומפי יוצאת מילה אחת בלבד 'לא'. השיחה מתנתקת. בדיוק נכנסתי לבניין, מספר צעדים לפני דלת הכניסה ואני מבחינה בצילה של דמות הגוררת אחריה דבר מה - בעל הדירה עם מזוודה. שנינו חולפים זה על פני זו בלי להחליף מילה. עד היום לא דיברנו על הרגע הזה". לפעמים שתיקה שווה זהב. או חודש שכירות חינם.

 

"אני מרחמת על הדיירים החדשים, בא לי להשאיר להם פתקים בארון כמו בסיפורה של שפחה," אומרת חן, סטודנטית שנה ג', בחצי צחוק חצי אמת, "אני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו. כשנכנסנו לדירה לא היו בה מכונת כביסה ועוד כמה חפצים שקנינו בכספנו. בסוף השנה, כשכבר החלטנו שאנחנו עוזבים ומכרנו אותם היא האשימה אותנו בגניבה ואיימה להתלונן עלינו במשטרה. למרות שנתנו לה את כל הצ'קים מראש, היא שלחה לנו תמונה של כל הצ'קים קרועים לאחר שהיא קרעה אותם בעצמה בתואנת שווא שהצ'קים לא טובים וביקשה תשלום מיידי בהעברה בנקאית או שתפנה להליכים משפטיים. בסוף השנה ביקשנו לצאת חודשיים לפני תום החוזה
ומצאנו מחליפים והכל. היא לא הסכימה לפגוש אותם ולא הסכימה לזה שנשתחרר מהחוזה לפני הזמן, היא אמרה ואני מצטטת: 'אני לא מוכנה ולא מעוניינת לבוא לקראתכם'."
שיהיה בהצלחה לדיירים החדשים.

 

"בעל הדירה פשוט בא והפך את כל הדירה," שיתף אותנו קים, סטודנט שנה ב', "מטרת ההגעה שלו הייתה לראות את הדירה לפני שהוא מכניס שוכרים חדשים. עד כאן תקין, מכאן כבר לא - מהרגע שהוא נכנס הוא החל להזיז דברים בדירה. השיא היה כשהוא נכנס לחדר השינה ופשוט החל להזיז את כל הריהוט ממקומו, הוא שינה את המיקום של המיטה, הארון ושולחן הלימוד, בטענה שזה גורם לחדר להיראות קטן יותר ממה שהוא ושזה פוגע במאמצים שלו להשכיר את הדירה. נוסף על כך, הוא לא הסכים, יותר נכון אסר עלינו בתוקף להשיב את הדברים למקומם, בטענה שיש סעיף שאומר שאסור לנו לעשות שינויים בדירה. עכשיו, נשארו לנו עוד שלושה חודשים עד תום החוזה ותכננו להישאר בה עד תומו, לא היינו מוכנים לבקשה ההזויה הזאת. זה הגיע לאיומים של בית משפט והוא אפילו עירב את עורך הדין שלו שאמר לנו שיש לו זכות לעשות את זה. כמובן שהחזרנו את הדברים למקומם ואמרנו לו בצורה יפה ומכבדת שחבל על הכסף שהוא הולך לשרוף על בתי משפט. בסופו של דבר הוא ויתר והכל שב למקומו הטבעי". סוף טוב הכל טוב.

 

"יש לי בשבילך את הסיפור המנצח," אמרה דנה, סטודנטית שנה ג', למרות שהסברתי לה שזו לא תחרות, "אני לא אזכיר אפילו את זה שבעלת הדירה לא תיקנה במשך חצי שנה דוד מקולקל וסירבה לשלם על התיקון, אלא אגיע ישר לקש ששבר את גב הגמל. ערב אחד, באמצע החוזה, נכנסתי לדירה והיא הייתה פשוט מוצפת במים, אבל לא במים רגילים. אל תשאלו אותי איך זה קרה אבל הביוב של כל הבניין עלה מכיור המטבח שלנו והסריח שם את הכל. גרתי לבד באותה תקופה ככה שלא היה לי אפילו עם מי לחלוק את הבאסה. מהרגע שהתקשרתי לבעלת הדירה ועד לרגע שהגיע מישהו לתקן את זה חלפו ארבעה ימים. כמובן שבתקופה הזו לא ישנתי בדירה וגם בקושי הגעתי אליה. כשנגמרה השנה והגעתי לסוף החוזה, בעלת הדירה, בשיא חוצפתה, דרשה ממני לשלם על הנזק לארונות המטבח שנגרם כתוצאה מההצפה. לרגע חשבתי שהיא צוחקת עלי. היא לא." מההתחלה ידעתי שמשהו פה מסריח.

 

"בעל הדירה שלי הוא סוג של גאון מרושע," סיפר לנו סטודנט שנה ג' שביקש להישאר חסוי, ותכף גם תבינו למה, "הכול התחיל בזה שנכנסה שותפה חדשה לדירה ועזבה אחרי יומיים. ביומיים האלו היא הספיקה להיכנס לכאסח עם בעל הדירה ובגלל שהחוזה לא נחתם היא ברחה משם כל עוד הייתה יכולה. במשך תקופה לא הצלחנו למצוא שותף שיחלוק איתי את הדירה ומכאן שהחדר היה פנוי ובעל הדירה הפסיד על זה כסף. כתוצאה מכך עלה בראשו רעיון להשכיר את החדר לפי שעה. הוא הציע לעשות לי הנחה בשכר הדירה בתמורה לשתיקתי ואני קיבלתי את ההצעה. במשך התקופה הזו הגיעו מספר זוגות, עשו את שלהם והמשיכו לדרכם. אני בטוח שהוא הרוויח הרבה יותר כסף מאשר בהשכרה רגילה. המצב הזה נמשך מספר חודשים עד שנמצאה שותפה קבועה ותפסה את החדר. חזרנו לשגרה, כמו שאומרים." ולנו נותר רק לקוות שהשותפה החדשה החליפה סדינים.

נגישות