זה מטריד
מאת: שרון ליפסקר

הקמפיין שהחזיר את ההטרדות המיניות למרכז השיח הציבורי לא פסח על העולם האקדמי. מה אומר נוהל ההטרדות המיניות החדש באוניברסיטה? כיצד מטופלות תלונות ואיזה מענה קיים לסטודנט/ית שנפגע/ת? יצאנו לבדוק

בכל שנה בחודש דצמבר המגזין "TIME" מקדיש את השער של העיתון לאיש השנה של השנה החולפת. בשנת 2017 הוחלט שמי שראוי להופיע על השער הוא למעשה הן, ה-"Silence Breakers". בתמונת השער מופיעה תמונה של חמש נשים, ולידן אישה נוספת שפניה מוסתרות ושמסמלת את כל אותן נשים שפניהן אינן גלויות ושקולן עדיין לא נשמע. ה-" "Silence Breakers הן מובילות המאבק שבמרכז הקמפיין החברתי "Me Too", שצבר תאוצה בשנה החולפת. במסגרת המאבק נשים וגברים שיתפו את הציבור בהטרדות מיניות שחוו במהלך חייהם באמצעות הרשתות החברתיות כדי להעלות את המודעות לנושא של פגיעות והטרדות מיניות, ולא פחות חשוב מכך – כדי לשבור את קשר השתיקה.

נתוני הדו"ח שהגישה אוניברסיטת בן גוריון לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בשנת הלימודים תשע"ז מראים כי הגיעו לגורמים האחראיים על הטרדות מיניות באוניברסיטה כעשרים וחמש פניות, יש שהתקבלו באופן אישי ויש שהגיעו בתור שמועות או פניות אנונימיות. "לי אישית יש אפס סבלנות כלפי מי שהטריד מינית", מדגישה פרופסור אסתר פריאל מהפקולטה למדעי הבריאות, אשר משמשת בתפקיד הנציבה המרכזת למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת בן גוריון החל משנת 2011. "אם מישהו הואשם בהטרדה מינית והסתבר שזה אכן מה שקרה, אני ממשיכה את ההליך אתו". עם זאת, חשוב לזכור שכאשר מוגשת תלונה על הטרדה מינית יש עוד צד בעניין שחשוב לשמוע את מה שיש לו לומר. "אם מישהו הואשם בהטרדה מינית זה יכול להרוס לו את כל החיים. למרות הרגשות שאני עשויה לפתח כלפי המתלוננת והרצון לעזור לה אני תמיד זוכרת שאני חייבת להיות אובייקטיבית ולהסתכל על התמונה כולה כדי להגיע להחלטה צודקת", היא מדגישה. חשוב שתדעו שגם במצבים שבמהלכם מספרים לה על הטרדה מינית ולא מעוניינים להגיש תלונה, או כאשר מגיעה אליה שמועה או תלונה אנונימית על הטרדה מינית, היא מחויבת על פי החוק לפתוח בבדיקה ולתחקר את המקרה. "כשמישהי באה לדבר אתי היא לא תמיד רוצה להגיש תלונה. היא רוצה לפרוק את מה שקרה לה, היא מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. אני מנסה להרגיע אותה ולהסביר לה על האפשרויות העומדות בפניה", היא מסבירה. "לאחר מכן אני פותחת בחקירה שבמהלכה אני אוספת את הראיות, כותבת מכתב סיכום ומעבירה אותו לנשיאת האוניברסיטה שמחליטה אם לקבל את ההמלצות שלי והאם להעמיד את האדם שהואשם בהטרדה מינית לדין משמעתי".

כתובת נוספת לטיפול בנושא היא יעל לבנה, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים למנהיגות חברתית ורכזת שוויון מגדרי וטיפול בהטרדות מיניות באגודת הסטודנטים. "כשרוצים להגיש תלונה על הטרדה מינית יש שלוש אופציות. אפשר לבחור בהליך הפלילי, כי מדובר בעבירה פלילית, ולגשת למשטרה. ניתן גם לתבוע את האדם שהטריד באמצעות הליך אזרחי בבית משפט או לבחור במסלול הפנים אוניברסיטאי", היא מפרטת. "כאשר סטודנטים באים אליי אני מסבירה להם איך עובד התהליך, על השלבים שלו ומה הוא ידרוש מהם. בנוסף אני יכולה לייעץ להם וללוות אותם כאשר הם מגישים את התלונה, ולמעשה לאורך כל התהליך".

בשנה החולפת פרופ' פריאל ויעל היו מעורבות בכתיבת הנוהל החדש למניעת הטרדות מיניות שהתפרסם בחודש אוקטובר. הן הכניסו שיפורים בנוהל הקיים, הן בנושא יעילות הטיפול והן במגוון האמצעים לסיוע למתלוננות. אחד השינויים המרכזיים שנכנסו לנוהל החדש הוא ההיתר לאפשר למתלוננת לבחור מלווה מטעמה שילווה אותה לאורך התהליך מרגע הגשת התלונה. "בעבר אם סטודנט או סטודנטית היו מתלוננים הוסבר להם שהם יכולים לקבל תמיכה פסיכולוגית מטעם הדיקנט, אבל ההיתר לקבל ליווי של אדם קבוע שנבחר על ידם ושיהיה אִתם בקשר לאורך כל התהליך לא היה מעוגן בנוהל", יעל מספרת. "זה נשמע מאוד מובן מאליו, אבל כשזה לא מעוגן וכתוב שחור על גבי לבן זה לא תמיד קורה", היא מבהירה.

דרישה נוספת שכעת מופיעה בנוהל החדש היא נקיטת "אמצעי ביניים" על ידי הנציבה מרגע הגשת התלונה כדי למנוע מצב אפשרי של התנכלות מצד הנילון. "נניח שסטודנטית התלוננה על מרצה, והיא סטודנטית בקורס שלו, אז קודם כול אני עושה הפרדה ברורה ביניהם", מתארת פרופ' פריאל. "אותה סטודנטית לא תצטרך לקחת את הקורס של אותו מרצה ותימצא לה אלטרנטיבה. אותו מרצה לא יהיה רשאי כלל וכלל להיות קשור לכל קידום אקדמי של אותה סטודנטית. לא ציונים, לא בדיקת עבודות. שום דבר". אם בעבר תלונות היו עשויות להיגרר באופן תיאורטי על פני זמן רב, בנוהל החדש הושם דגש על "מיצוי בפרק זמן הוגן". "אנחנו רואים מיצוי בפרק זמן הוגן בסביבות השלושה חודשים", מסבירה יעל. "קשה לעגן את זה בנוהל ולכתוב 'שלושה חודשים', מפני שלא רוצים לדחוק באנשים כשמדובר בנושאים כל כך רגישים. לכן היה לנו חשוב לכתוב שהתהליך יתבצע בפרק זמן הוגן אבל לא להגדיר מספר". זאת ועוד, הצעה נוספת שאושרה באופן פורמאלי בנוהל החדש היא שתהליך הטיפול בתלונה יהיה לא רק מהיר במידת האפשר אלא גם שקוף, כך שמי שהגיש את התלונה יהיה מעודכן באופן תמידי ושוטף בהתקדמות של התהליך.

אין ספק שנכנסו לנוהל החדש למניעת הטרדות מיניות שינויים ונהלים חדשים שנועדו להבטיח את זכויותיהם של אלו שבוחרים לספר על הטרדה מינית שעברו ולהגיש תלונה. למרות זאת עדיין קיימות כמה בעיות שנוהל זה אינו מספק להן מענה. דוגמה לכך היא שהסגל האקדמי של האוניברסיטה אינו מחויב לעבור הדרכות בנושא בניגוד לסטודנטים שמחויבים עד סוף השנה השנייה של התואר לעבור על הלומדה למניעת הטרדה מינית כדי לסיים את התואר. "אנחנו מזמינים את הסגל האקדמי להדרכות, אך ההדרכות הן הדרכות רשות והסגל אינו מחויב בהופעה. זאת בעיה שקיימת בכל האוניברסיטאות", מתארת פרופ' פריאל. "עם זאת חשוב לציין שיש בסגל האקדמי אנשים שמאוד מודעים לעניין ומאוד אכפת להם. הם רוצים לבוא, לשמוע, להתעניין ולהגיד את דעתם", היא מוסיפה. סוגיה בעייתית נוספת היא כאשר תלונה על איש סגל מגיעה לבית הדין שמורכב ממרצים מהסגל האקדמי, ועלול להיווצר מצב של ניגוד אינטרסים אשר פוגע באובייקטיביות של הדיון. "אנו רוצים ליצור בית דין שיקבל הכשרות מעמיקות יותר בנושאים הרגישים האלה. עדיין ישבו בבית הדין אנשי סגל, אבל אני חושבת שהמקצועיות הזאת תאפשר להם להיות מרוחקים יותר", מפרטת יעל, ומדגישה כי האוניברסיטה אינה מעלימה עין ממצב בעייתי זה.

"אני רוצה להגביר את המודעות, ושיבינו שאפשר להגיע ולהתלונן גם אם לא רוצים להגיש תלונה רשמית ולעבור את כל הסאגה הזאת של בית הדין למשמעת וכן הלאה", אומרת פרופ' פריאל. "אנחנו רוצות לעודד כמה שיותר אנשים לבוא, להציף, לדבר ולהתלונן ועדיין להרגיש מוגנים", יעל מחזקת את דבריה. בין שאתם סטודנטים ובין שאתם מרצים או עובדי אוניברסיטה, המסר של אסתר ויעל הוא אחיד – אל תחששו להתלונן אם חוויתם הטרדה מינית, וגם אם אתם לא מעוניינים להגיש תלונה רשמית ורק רוצים להתייעץ או לשתף, הדלת שלהן תמיד פתוחה.

מהתאחדות הסטודנטים הארצית נמסר: "כיום הטרדות מיניות באקדמיה הן תחת תקנון משמעתי. המשמעות היא שהאנשים ששופטים מרצה שהוגשה נגדם תלונה על הטרדה מינית הם קולגות, וזה לא מצב אובייקטיבי. הקריאה המרכזית שלנו היום היא לשינוי הרכב בית הדין. בנוסף, כאשר יש תלונה כלפי איש סגל מסוים במוסד ספציפי ומופעלות עליו סנקציות באותו המוסד, הפרטים שלו לא עוברים הלאה. אנחנו דורשים לחשוף את השמות של אותם מרצים בין המוסדות עצמם, כדי שזה ישפיע על השיקולים להעסיק אותם במוסד חדש. מרצים שנמצאו אשמים והוכחה אשמתם לא צריכים להיות במערכת".

נגישות