הצד של אף אחד
מאת: דניאל רימברג ונתנאל סימקין

השהיה עצמית של נבחר ציבור כשמתנהלת נגדו חקירה

בעד | דניאל רימברג

כאשר אני בא לבחון את השאלה המדוברת, אני תחילה מנסה להבין מה נבחרי הציבור מסמלים או כביכול מסמלים עבורי. מבחינתי נבחר ציבור אמור לייצג את המידות הנעלות ביותר – יושרה בלתי מתפשרת, מוסר גבוה, מסירות יוצאת מן הכלל מתוך תחושת שליחות ועוד תכונות ומידות דומות. נבחר הציבור אמור במובנים מסוימים להבין כי הוא משקף את החברה במדינת ישראל, הוא מייצג בעבורנו ובשבילנו מהי המדינה שלנו. יתר על כן, ראש ממשלה נבחר הוא האזרח מספר אחת מבחינתי, הוא אמור לגלם בתכונותיו ובאמות המוסר שלו את "האזרח הראוי", בפעולותיו ובבחירותיו, ולשקף זאת כלפינו וכלפי שאר אומות העולם.

אז כן, כאשר חבר כנסת, שר, ובטח ובטח כאשר ראש ממשלה נחשד פעם אחר פעם בעבירות פליליות, משהו נפגם, נשבר. זאת לא רק דמותו של ראש הממשלה שנשברת, זה לא רק תפקידו של נבחר הציבור ויושרו שנשברים, משהו בנו בהיותנו חברה נפגם. כאשר ראש הממשלה אשר מכהן תשע שנים נחשד כמה פעמים בעבירות שקשורות בשוחד הוא פוגע באמון שלנו בו, הוא פוגע בתפקיד שהוא מייצג, בפוליטיקה ובדמוקרטיה הישראלית עצמה. חשדות וחקירות אלו יוצרות ראי אחר לנבחרי הציבור וכך גם לחברה הישראלית נוצר דימוי של חברה חולה, מושחתת, אינטרסנטית, חברה שבה "אדם לאדם זאב".

מן הראוי שאותו נבחר ציבור ישהה את עצמו באופן מידי, לא רק למען שמו הטוב (במידה וכן תוכח חפותו) אלא למען טוהר התפקיד, למען החברה, למעננו. בעצם העובדה שאותם פוליטיקאים ונבחרי ציבור אינם משהים את עצמם מידית כשישנן חקירות וחשדות נגדם הם למעשה פוגעים בנו בתור יחידים ובתור חברה.

נגד | נתנאל סימקין

סערת פרשות החשד לשחיתות שלטונית מעוררת שיח רב בין מחנות הימין והשמאל, בקואליציה ובאופוזיציה ואף באקדמיה ובתקשורת בנוגע לשאלת המוסר: האם אדם החשוד בעבירות פליליות יכול להישאר בתפקיד של נבחר ציבור? אתחיל ואומר שאם אכן יוכח כי ראש הממשלה או כל נבחר או עובד ציבור זה או אחר יואשם בגזר דין בפלילים, בטח ובטח בשחיתות ובניצול כוחו, אאחל לו ישיבה ממושכת במאסר ושלא יוכל לחזור לעמדות כוח )אחמ אחמ אריה דרעי). פה עובר בדיוק הקו בין אדם שהורשע ואדם שחשוד בפלילים. "כל אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו", ובמדינתו הקטנטונת מערכות אכיפת חוק יודעות לעשות את עבודתן, ולא מכבר נשלחו למאסר ראש ממשלה ונשיא.

שאלה אחת יש לי: מי שמכם, מתנגדים פוליטית לממשלה, שצועקים "מטאטאים את המושחתים" או את תכניות הסאטירה המלבישות נבחרי ציבור במדי אסיר, שקוראים לחרוץ את גורלם ולשלול את חפותם – האם הייתם פועלים כפי שאתם מטיפים? הייתם מוותרים על חפותכם, מתפטרים מעבודתכם ופוסעים לבית הכלא הקרוב אליכם כי האשימו אתכם? לא נראה לי.

בימינו, במשטר דמוקרטי, ניתן לתבוע ולהאשים כל אדם. מספיק שאאשים מישהו שהוא עשה לי או נגע בי כדי לפתוח בחקירה נגדו. אם ראש ממשלה, שר או ראש עיר יתפטר על כל חשד שיעלה נגדו מבלי שיהיו הוכחות ממשיות לכך, בכל יומיים יתחלפו לנו ממשלות שלמות. בואו ניתן לשומרי הסף, המשטרה ובית המשפט, לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר ולא נמהר לערוף ראשים בהפגנות. ממשלות מחליפים בבחירות ולא בהאשמות, ואם פסק הדין של בית המשפט יגיד אחרת, כך יהיה. כל המצב הזה מזכיר לי שורה משירו של אחד ממבקרי הממשלה בימינו, "כשכולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק", ופה בדיוק הבעיה.

נגישות