בשם הנוסטלגיה
מאת: נתנאל סימקין

הצ'ופצ'יק גאה להציג: מצעד סדרות הילדים שהרסו לנו את הילדות ועיוותו לנו את המחשבה. מי בא למרתון? 

אתם זוכרים את החתולכלב? לא, לא המועדון שהשתכרתם בו למוות, אלא הסדרה שבה כלב וחתול מחוברים זה לזה וחיים ביחד באותו הבית. ייתכן שהסדרה הזאת מגלמת את חזון אחרית הימים שבה חתולים וכלבים חברים, ועם זאת ישנן שתי שאלות שתמיד שאלתי את עצמי: איך ה"זה" נוצר? ולאן הולך הקקי? שעות רבות כל כך בילינו מול סדרות הילדות, והן הכניסו לנו מסרים לתת-מודע שככל הנראה לא יעזבו אותנו ובגללם נצטרך לשלם בעתיד לפסיכולוג, והוא בעצמו לא ידע איך להתמודד עם הבעיות הללו. בואו נשים את הדברים על השולחן וניזכר בדברים הכי מוזרים שנתקלנו בהם בסדרות שדפקו לנו את הילדות. להלן הדירוג המלא: 

הערת המערכת: הסדרות שלהלן הן סדרות נוסטלגיה של ילידי שנות התשעים. אם נולדתם בתקופה מוקדמת יותר, חפשו את הבית של פיסטוק שלכם במקום אחר. 

  1. איזה יום נפלא היום!היי!אף כתבה על סדרות ילדים לא תהיה שלמה בלי ה-סדרה של הילדות – ארתור. כן, כן, גם ארתור חברנו משחר הימים הציג בפנינו דברים מוזרים. הבנו את הרעיון שהעולם נשלט על ידי בעלי חיים, הכול טוב ויפה, ולמי שלא ידע ארתור הוא למעשה שנבוב (יאפ, יש חיה כזאת). אבל כולם מכירים את חבר, לא, לא הבחור שתמיד יש לו "נייר גלגול" אלא חבר, הכלב של ארתור. אם שכחתם (תתביישו לכם!), אחד משכניו של ארתור הוא כלב, ועם זאת לארתור יש כלב בתור חיית מחמד?! זה מוזר כמו לטייל עם הבן של השכן שלך כשהוא קשור ברצועה. אם תשאלו אותי, יותר הגיוני יהיה לקשור בן אדם ברצועה, אבל היי, מי אני שאשפוט משחקי קשירות. 

 

  1. האופנובריםממאדים. מי מאתנו לא חלם להיות אופנובר? לרכוב על אופנוע מגניב עם קעקועים ומוזיקת רוק קטלנית, כשרוח נושבת לנו בשיער וסיגר בזווית הפה. בכל בוקר הייתי קם מוקדם בשביל לראות את האופנוברים מכסחים את הצורה ללורנס לימבורגר, או כפי שאתם זוכרים אותו, איש הפיראנה המפחיד לבוש החליפה, על אופנועי הארלי-דווידסון המגניבים שלהם שיורים לייזרים. אבל כשאני חושב על זה עכשיו, קצת מוזר שנתנו לנו לראות סדרה כזאת שמעודדת ילדים לנסוע כמו מטורפים על אופנוע, לשתות ולעשן תוך כדי נהיגה, להתקעקע ולעשות פירסינג ולהרביץ לאנשים עם לום. אבל היי, העיקר שהם רכבו עם קסדה! 

 

  1. אתם מוכנים,סטודנטים? אני לא שומע.הוווו, מי מדליק אש מתחת למים? בובספוג, כן, כן. באיזו סדרה לסרטן יש בת לוויתן? בובספוג, כן, כן. מי מאוהב במקביל בסנאית ובכוכב ים? בובספוג, מממ... כן. כמה שאנחנו אוהבים את הספוג ים הצהוב והחביב הזה שתמיד מוכן! אבל עם כל אהבתנו אי אפשר לראות את הסדרה בלי להבחין בכשלים הלוגיים שבה. מעבר לזה שיש חוף ים בתוך הים שהדגים שוחים בו (מה?!), גרסת הגמלאות של אקווה-מן, ולכך שיש סנאית שיודעת קרטה מתחת למים, החלק שתמיד היה לי מוזר הוא האוכל. איך לעזאזל מדוזות מייצרות ריבה? ממה עשויות קציצות סרטן (בהתחשב בזה שבעל המסעדה סרטן בעצמו, אחמ אחמ)? אבל אם לרגע ננתח את הסדרה לעומק, נוכל להבין למה אנחנו רואים אותה בלופים של שידורים חוזרים בשתיים בלילה. היא מציגה את חיינו ואת הסביבה הקרובה שלנו. לכולנו יש חבר ממורמר שלומד הנדסה, ששונא את חייו ואת כל מה שקשור לצחוק, כיף ואושר, או בקיצור, סקווידוויד. לכולנו יש את רגעי המר קראב שלנו, כשהארנק לא יוצא מהכיס, וגם אם הוא יצא זה יהיה בגלל מבצע מטורף באיי-סטודנט. ולבסוף לכולנו יש את הסנדי הזאת, שאנחנו מוכנים לוותר על היכולת שלנו לנשום ולהתייבש בשביל להרשים אותה, גם אם אנחנו באים מעולמות שונים. בקיצור, בובספוג הוא אנחנו. 

 

  1. את המקום השני חולקות שתי סדרות שעד היום רודפות אותנו בחלומות. לא יודע מה אתכם, אבל לפעמים אני קם בלילה עם זיעה קרה מסדרות מפחידות שהיו משודרות בערוץ הילדים, ולא,אני לא מדבר על צמרמורת (שלא הייתה מפחידה) אלא על שתי סדרותפריקיות כל כך שאני בכיף יכול להפיל עליהן את האשמה בדפקה שלי בראש. הראשונה, גבעת ווטרשיפ. סדרה שאמורה להיות חמודה על ארנבים באחו הפכה עם הזמן לסדרה המתמקדת במלחמה בין קבוצות של ארנבים, בדם וברצח, והדמויות בה מפחידות עם שיניים מחודדות. מאז הסדרה אני לא מסתכל על ארנבים באותה הצורה ובורח בצרחות בכל פעם שאני נתקל באחד. גם הסדרה השנייה קשורה לבעלי חיים. זוכרים את הכלב הוורוד שמפחד מכל דבר וצורח כמו מטורף? אז כשמו האירוני, קוראים לו אמיץ, והוא חי עם זוג מבוגרים שנמצא באמצע שום מקום, ככל הנראה באזור דמדומים פסיכופתי שדמויות הזויות, מפחידות ופריקיות מגיעות כל פעם על מנת להפחיד אותו... ועל הדרך גם ילדים בני חמש עד שבע. למה? כי הם יכולים! הסדרה הזאת שילבה בתוכה זומבים, ראשים נערפים, סיפורים על ילדות שנרצחות וגולת הכותרת – איברים שנופלים על בסיס יומי. כל זה במעטפת של כלב וורוד, ספק חמוד ספק פסיכופת, שתמיד מציל את המצב. אמנם תמיד יש סוף טוב (ספוילר) אבל מי יחזיר לי את הילדות?! 
  2. אם במוזרות עסקנן, יש סדרה אחת שלוקחת את כולן והכתבה הזאת לא הייתה שלמה בלעדיה. כמובן מדובר בסדרה רןוסיטמפי. אם חלילה שכחתם, הרשו לי לרענן את זיכרונכם. מדובר בסדרה על כלב צ'יוואווה קנטרן ועצבני, שחי בזוגיות באותה המיטה עם חתול אדום שטיפשות היא מחמאה עבורו. סדרת קאלט זו עיצבה את מוחם המעוות של כלל ילדי שנות התשעים. בין הדמויות שעברו בסדרה ניתן למנות איש סוס בחלוק אדום, גיבור-על שהוא טוסט ודג מקפץ ומזמר ששר לא רע. אם עוד לא השתכנעתם שזאת הסדרה הכי מוזרה בעולם (לכו לראות!), אז אספר לכם שהמאכל האהוב על הצמד זה ישבן בקופסת שימורים (כן, כן, תחת בצנצנת), ושילדים שם משחקים עם בולי עץ במקום עם בובות, וכמובן איך לא, באחד הפרקים סטימפי מוליד נוד והוא מגדל אותו כמו הילד שלו, עד שהנוד מתבגר ומתחתן עם שאריות של דג... אני לא מאמין שכתבתי את זה.  

מאז הסדרות הללו התבגרנו, הנזק כבר נעשה, וככל הנראה נהפוך להיות דור הורים שיגיד לילדים שלו: "מה זה הזבל הזה שאתם רואים, בתקופה שלי לא היו שטויות כאלה", אבל נדע עמוק בפנים בתת-מודע שלנו שאנחנו לא פחות משוגעים מהם. בכל אופן, עפתי לעשות מרתון של האופנוברים ממאדים! ועל הדרך לראות ביד-2 כמה עולה אופנוע הארלי-דווידסון. קאוובאנגה! 

נגישות