ברכת הבית
מאת: גיל אליאס

בית מדרש קואופרטיבי שהוקם על ידי סטודנטים באוניברסיטה מנקז אליו אינספור דעות, קולות וגוונים. "אנחנו מנסים לחיות את הערכים כדי לשפר את העולם"

צילום: רועי קדם

לפעמים הדברים צומחים מהשטח. הצרכים הדחופים ביותר שנותנים לאוכלוסיה את המענה, שמאפשרים לנשום קצת אוויר או לחיות סביב קבוצת השווים שלך. לרוב אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה סובבת סביב האנשים שאתה יכול לדבר אִתם על הדברים האישיים ביותר או סתם להעביר אִתם את הזמן. בסופו של דבר זה יכול להסתכם באדם שלמד לידך בהרצאות בתואר, בחברה שלמדת אִתה למבחן או אולי בחבר קרוב שהכרת במקרה באיזו מסיבה או אירוע של חברים. כך או אחרת, הצורך הבסיסי שלנו הוא כנראה למצוא חבר לדבר אִתו באותה השפה. אוניברסיטת בן גוריון ידועה בתאים הסטודנטיאליים המגוונים שנותנים מענה לא רק להבעת הדעות הפוליטיות אלא גם לאידיאולוגיות שקשורות לזהות כמו "האחווה הסטודנטיאלית" או "התא הטבעוני". בתוך התאים הסטודנטיאליים מצאנו עוד התאגדות של סטודנטים שרוצים להיפגש וללמוד תורה, אבל בשונה מהתאים האחרים הבימ"ק, בית המדרש הקואופרטיבי, בכלל לא התחיל בתור תא סטודנטים אלא בתור קבוצת אנשים שנפגשים כדי להכיר עוד חברים דתיים באוניברסיטה ולדבר על חיי היומיום וגם לא פחות חשוב מבחינתם, ללמוד תורה.

העיקר – השיתוף

אסף ליבנה, סטודנט לתואר שני בהנדסת חשמל ובמנהל עסקים למגזר השלישי באוניברסיטה, הוא ממקימי התא. הוא מתעקש להדגיש שזהו לא ארגון, לא עמותה ולא תא רגיל באוניברסיטה, אלא בית מדרש. "הוא עונה על הצורך ללמוד תורה באופן קבוע", מספר אסף. "בית המדרש הוקם לפני שלוש שנים כאיגוד של סטודנטים דתיים. אני הקמתי את בית המדרש יחד עם נועה ושרה מתוך הצורך ללמוד תורה באופן קבוע ברמה שמתאימה לסטודנטים דתיים. לעומת סטודנטים חילונים או חוזרים בתשובה להם יש מספר ארגונים שנמצאים באוניברסיטה ונותנים מענה". השיעורים הקבועים שנותנים מענה לאנשים שרק מתחילים ללמוד תורה מנסים לשלב חילונים ודתיים, ולכן התוכן לא תמיד מתאים לסטודנטים דתיים מבחינת הרמה או השאלות שמוצעות לדיון קבוצתי, שהן יותר בסיסיות. שירה ראיינארץ, סטודנטית למדעי הקוגניציה ולפסיכולוגיה: "בית המדרש הוקם בתור מקום לבוא וללמוד תורה, אבל באיזשהו שלב ברגע שנהיה גרעין דתי הבית התחיל לדאוג גם לזכויות ולצרכים של הציבור הדתי באוניברסיטה, לדבר בקולם של הסטודנטים הדתיים".

אמנם בית מדרש בוחר להעביר ערכים מסוימים ולדגול באותם ערכים, אבל נדמה שבית המדרש הקואופרטיבי בבן גוריון דוגל יותר מכול בקבלה ובהשמעה של הקול המגוון. אסף מבהיר שהמפגשים מתקיימים בעיקר כדי ליצור מקום ללמוד בתוך הסביבה החילונית, מאחר שכל אדם דתי בוחר ללמוד בסביבה חילונית מסיבות כאילו ואחרות. "אני חושבת שאחד המאפיינים החשובים ביותר בבימ"ק זה השיתופיות, אין מישהו שאחראי מלמעלה ובוחר את התכנים, זה מאוד שייך לסטודנטים", מחדדת שירה. "מה שהם רוצים זה מה שקורה, המשתתפים מאוד משפיעים על ההחלטות ועל המטרות של בית המדרש הקואופרטיבי". שירה ממשיכה ומנסה להסביר מה זה קואופרטיב עבורה ועבור בית המדרש. "יש מקום לשיתוף פעולה של כל החברים בבית המדרש. בפרקטיקה זה אומר שאחד הסטודנטים מעביר את השעה הראשונה של בית המדרש, ככה אנשים לוקחים את זה על עצמם". אסף ושירה מבהירים כי בית המדרש מנסה לפנות לקהל כמה שיותר רחב ולהביע כמה שיותר דעות מתוך המגוון. ככה הם מאמינים שיוכלו לשפר את רמת התוכן בשיעורים. "זו המהות של הקאופורטיב", מסביר אסף. "לנסות לגוון את התוכן עצמו גם בחלק הראשון של המפגש וגם בחלק השני בו יש מרצה מן החוץ. אנחנו מנסים לחיות את הערכים כדי לשפר את העולם".

משמיעים את הקול

כל אדם רוצה שיהיה לו קול, שיוכל לדעת מהן הזכויות שלו וגם שיהיה מישהו שייצג אותו. המקום הקואופרטיבי של בית המדרש הוא הרצון להתייחס לכל מי שמגיע ולייצג אותו. הרבה אנשים דתיים שהגיעו לאוניברסיטה ידעו שהם מגיעים מתוך העולם הדתי או אפילו מהעולם הקרוב לדת ונכנסים לסביבה שהיא שדה שיח שאינו דתי בהגדרה שלו. שירה חושבת שגם זה משפיע. "ברגע שיש מקום להיפגש כדי לדבר על נושאים שלא בהכרח עולים בחיי היומיום אתה מרגיש איזה חוסר. אנחנו לא יודעים אם זה אקטיביזם אבל אכן חלק ניכר מאותם אנשים שנמצאים בבימ"ק יוצאים לקהילה הבאר שבעית ותורמים לה ברמה האקטיבית". אסף ממשיך את דבריה של שירה ואומר "אין לנו אג'נדה מסוימת, אבל אנחנו כן רוצים לדבר על נושאים שונים. הבימ"ק הוא לא ארגון אקטיביסטי אבל רוב המשתתפים בו הם אקטיביסטים. כל אחד בבית המדרש בא לקדם איזושהי מטרה ולוקח את המקום של היהדות לחלקה שלו. להביא את הדעה שלו והמעשה שלו גם אל תוך השיעורים".

בית המדרש הקואופרטיבי, שממומן בחלקו על ידי בני עקיבא, מקיים מפגשים פעם בשבוע בשעות הערב. המפגש מתחלק לשני חלקים. בחלק הראשון אחד המשתתפים מעביר שיעור תורה בנושא שעליו הוא רוצה להתדיין עם החברים לבית המדרש. בחלק השני של הפעילות מגיע איש ציבור שבא להרצות על נושא מסוים שגם כן מתקשר אל הקהילה הדתית, והניסיון הוא לראות את מגוון הדעות הרחב באותו נושא ולהפנים את הדעות השונות על החיים הדתיים והפרטיים שלך. למפגש מגיעים בממוצע עשרים וחמישה משתתפים, ואת הפעילות מרכזים כמה תפקידי מפתח שלוקחים אחריות על בית המדרש בריכוזו. בעבר הרצו כמה אנשי ציבור אשר הביאו קהל רב של סטודנטים דתיים וחילונים אל תוך בית המדרש הקואופרטיבי, ביניהם גם הרב אלקנה שרלו. בהמשך צפויים להתקיים אירועים נוספים, למשל, בחגים מנסים לערוך מסיבה נפרדת לחברה הדתית בתוך האוניברסיטה או ליצור פאנל שיעסוק בחיכוך שנוצר בין חילונים ודתיים ולמצוא גם את נקודות החיבור זה עם זה.

נדמה שבית המדרש הקואופרטיבי עובד שעות נוספות. זהו לא עוד תא סטודנטיאלי, אלא מקום שבא לענות על צורך ולקיים שיח רחב על סוגיות שאינן בהכרח יכולות להיפתר בתשובה אחת. שירה מסכמת את השיחה הארוכה במשפט: "בבית המדרש הקואופרטיבי אתה לא לומד היסטוריה או עובדות, אלא אתה לומד את עצמך דרך התורה. אנחנו מנסים לדבר על עצמנו בשפה שונה ואיך בסוף כל השפה הזאת משפיעה על עצמך".

נגישות