בואו נעשה לנו חג
מאת: דיקלה קציר

אספנו לכם את מסורות החג הכי משונות שגם אתם תרצו להתחיל ליישם. בונוס: מה עושים בדנמרק עם קינמון ובספרד עם עגבניות ללא קשר לשולחן החג?

אפיקומן, על האש, מלחמת מים ושנהיה לראש ולא לזנב. אם גם לכם מוכרים הצירופים הבאים, נראה שאתם כמונו, חווים דז'ה-וו בכל חג מחדש. אותו המנהג, אותה הלביבה ואותו פיקניק דביק על מחצלת מגרדת. אבל לא חסרים אלה שהחליטו לשבור את קשר השתיקה ולקחת את המסורות צעד אחד קדימה, ולפעמים אפילו הרבה יותר. החלטנו להעיר את השממה ולחפש את אלו שבחרו לנהוג אחרת. קבלו בבקשה את המסורות החדשות, גרסת S4.

במקום מלחמת מים

עדי גולדברט, סטודנטית לרפואה, מספרת על המנהג של המשפחה שלה בליל הסדר. "זה קטע של יהודים פרסים שגדלו בירושלים. כשמגיע החלק של דיינו בהגדה, מחלקים מהר בצל ירוק, ומתחילים להרביץ אתו בזמן שצועקים דיינו". עדי מספרת שהמבוגרים אחוזי האימה כבר מצטיידים במגבות להגן על הקרחות. היא משתפת שלרוב כולם עושים קואליציה ובוחרים בן דוד אומלל שיחטוף את הצלפות הבצל מכולם. "זה נגמר כשנשארים ביד עם החלק הלבן של הבצל ואין עם מה להרביץ, ואז כולם אוספים את מה שנשאר מהרצפה וממשיכים בהגדה". לגמרי דיינו.

קולינריה זה כאן

מיכל, סטודנטית לחינוך, מספרת כי אצלה החברים בוחרים לשבור מסורות ולבחור אוכל שלא ממש תואם את רוח החג. "לעשות על האש בשבועות זה כבר כולם עושים, אנחנו משדרגים את המסורות לאוכל באמת טעים". מיכל מספרת שבפסח, כשכולם מתמרמרים על גורל הבטן בגלל המצות, הם דווקא עושים ערב פיצות, מהסוג החמץ כמובן.

מיכל מוסיפה שהיא ועוד כמה חברות בוחרות מתי לחגוג את החגים. "החג האהוב עליי הוא פורים, כמובן. אני לא מבינה למה לחגוג פעם בשנה אם אפשר להאריך אותו?". כמו שכבר ניחשתם, מיכל וחברותיה מתחפשות פעמיים בשנה, בפעם הראשונה במסגרת פורים ובפעם השנייה הן בוחרות ערב רנדומאלי בשנה ופשוט יוצאות מחופשות. ולא, פונזי זה לא תחפושת!

עצמאות, אבל של מי?

אור, סטודנט להנדסת חשמל, מספר שיום העצמאות שלו הוא בינלאומי. "בכל יום עצמאות אנחנו בוחרים מדינה, תולים את הדגל שלה ואוכלים את האוכל המסורתי שלה במשך כל יום העצמאות. במקרים מיוחדים אנחנו גם מוצאים מוזיקה אותנטית או להיטים מקומיים שיתנגנו לכל אורך היום". למה, אתם שואלים? אור טוען, "כנראה העל-האש המסורתי שיעמם אותנו". נשמח להצטרף לחגיגות העצמאות בנוסח איטליה (או לכל חגיגת בצק אחרת).

עוד מסורת לא פחות מגניבה היא של עדי, סטודנטית לניהול מערכות מידע. "ביום העצמאות כל החבר'ה צופים בזיקוקים. תמיד. הקאץ' במשחק שאנחנו מצרפים לחוויית הצפייה הוא כזה: כל אחד מאתנו בוחר צבע לזיקוקים, ובכל פעם שיש זיקוק בצבע שאותו בחרת אתה מרים צ'ייסר". עוד היא מוסיפה שאחרי חמישה צ'ייסרים כולם נשברים. "במשחק הזה אין מנצחים אלא רק מפסיד אחד, והוא זה שנשבר ראשון". לא הייתי בוחרת בצבע אדום באירועי יום העצמאות בבאר שבע.

אלטנוילנד סטייל

הרבה מסורות כוללות משחקים עתיקים-חדשים. אמיתי גלס, סטודנט למחשבת ישראל ולהיסטוריה של עם ישראל, מספר על משחק הסביבונים הסודי במשפחתו. "בתור ילד אני זוכר שכל הילדים משחקים הימורים בסביבונים. כל אחד מקבל סכום כסף סמלי, משהו כמו עשרה שקלים, ומהמרים על איזו פאה ייפול הסביבון". אמיתי מספר שמדובר במשחק ממש עתיק, שהמקורות שלו בגרמניה לפני מאות שנים. איך הוא הולך, אתם שואלים? נ' (נישט) = לא מקבלים כלום, ג' (גאנץ) = כל הקופה, ה' (האלב) = חצי סכום זכייה. בישראל האות האחרונה היא פ' אבל בחו"ל היא ש' (שטעל) = אין, לכן צריך לתת קנס של מטבע או שניים לקופה שבמרכז השולחן. אני הייתי מוסיפה לזה טוויסט אלכוהולי, ויש לנו משחק לישיבת דירה הבאה.

עילית, סטודנטית בשנה ג' לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מספרת על שתי המסורות הייחודיות שלה בפורים. "אנחנו משחקים את משחק 'ההגרלה'". הם לוקחים שתי קערות. באחת שמים את השמות של כל חברי המשפחה באותה השנה, ועל כל בן אדם שמשתתף סבא וסבתא שמים סכום כסף בקופה. את הקערה השנייה הם ממלאים בפתקים לבנים ועל פתק אחד כתוב "סימן טוב". איך הולך המשחק? "שני הילדים הכי קטנים במשפחה אחראים לשלוף פתק בו-זמנית משתי הקערות. מי שהשם שלו יוצא עם ה'סימן טוב' זוכה בכל הקופה. בדרך כלל אם אחד המבוגרים זוכה, הוא מחלק את הכסף בין הילדים". אני הייתי מוסיפה פתק פקטור או ציון טוב.

משחק שני שעילית מציגה הוא משחק "הלדה". במשחק זה כל אחד מקבל חמישה-עשר עד עשרים שקלים במטבעות קטנים, כאשר כל המשפחה יושבת סביב השולחן. בכל פעם משחקים בזוגות אתה אל מול השחקן שיושב לידך בתחרות הטלת קוביות. "יש צירופים מנצחים (שש-שש, שש-חמש, חמש-חמש, שלוש-שלוש) וצירופים מפסידים (אחת-אחת, שתיים-שתיים, ארבע-ארבע, אחת-שתיים). כל שאר הצירופים לא שווים כלום, ומי שמולך זורק את הקוביות וחוזר חלילה עד שמישהו מנצח או מפסיד". מה באשר לכסף? השניים שמשחקים מהמרים זה נגד זה על לפחות שקל אחד, וכל השאר שלא משחקים כרגע יכולים להמר ביניהם מי יזכה בסיבוב הנוכחי בין אלו שמשחקים. חשוב לציין שמי שמשחק יכול גם להמר על עצמו מול מישהו שלא משחק, ועילית מספרת: "כשאתה מהמר על עצמך לפעמים זורקים בצרפתית בשביל הצחוקיםune shekel pour' ' שקל אחד עליי".

מעבר לאופק

בטח תהיתם אילו מסורות משונות מתרחשות ממש מתחת לאף שלנו, מסביב לעולם. והרי המיטב:

מלחמת קינמון: בדנמרק יש דרך מעניינת לחגוג את הרווקות. צעירים דנים שהגיעו לגיל עשרים וחמש וטרם התחתנו זוכים למקלחת מיוחדת של קינמון מצד חבריהם. המקרה הכי גרוע הוא אם תגיעו כבר לגיל שלושים ועדיין תישארו רווקים. במקרה כזה כל החברים שלכם ידאגו לכסות אתכם בכמויות של פלפל שחור. בקרוב אצלכם?

יום הפיפי בארה"ב: האגדה מספרת כי במלחמת העצמאות של ארצות הברית, בקרב מפורסם שהתרחש בתחילת 1777 בעיר פרינסטון שבניו-ג'רזי, ניצחו כוחותיו של ג'ורג' וושינגטון את הכוחות הבריטים. לאחר הקרב ערכו האמריקנים סיבוב ניצחון, ובמהלכו השתינו על החיילים הבריטים המובסים. עד היום בכל שבת שנייה של חודש מרץ יוצאים אלפי אמריקנים לרחובות ניו-ג'רזי ומשתתפים בשחזור הקרב, כולל חגיגות הניצחון שאחריו.

פסטיבל העגבניות: בפסטיבל טומטה שמתקיים בבוניול, ספרד, בכל יום רביעי האחרון של חודש אוגוסט משתמשים בעגבניות כתחמושת לגיטימית. אנשים מתחמשים כל אחד בשקים של עגבניות טריות מהשוק. האמיצים עומדים ברחוב, ואלו שיותר חוששים מתמקמים בין החלונות. כמה שניות לאחר שהראשון זורק עגבניות כל הנוכחים משתתפים במלחמת עגבניות אחת גדולה.

נגישות