את לא אשמה
מאת: אור הוכמן

מתי בפעם האחרונה הייתם והייתן חלק ממהפכה? הצצה לאחורי הקלעים של הצעדה שמנסה לגרום לכולנו להפסיק להתבייש ולהפסיק להפנות את האצבע המאשימה לכיוון ההפוך

145#

נמאס לי להביט מאחורי הכתף ולצדדים כשאני הולכת ברחוב.

נמאס לי להידרך בכל פעם שאני עולה על מונית והנהג גבר.

נמאס לי לבקש מחבר או חברה שיבואו להיות אתי בבית אם מגיע שיפוצניק.

נמאס לי להחסיר פעימה בכל פעם שעוצר לידי רכב שאני לא מכירה.

נמאס לי לחשוב פעמיים לפני שאני הולכת לבד בלילה.

נמאס לי להרגיע את עצמי שיהיה בסדר לפני שאני נכנסת לבד לבדיקה אצל רופא.

נמאס לי לבדוק לפחות שלוש פעמים אם הדלת נעולה כשאני ישנה לבד בדירה.

הוידוי הזה, שכמעט כל בחורה תזדהה אתו, לקוח מעמוד וידויים חדש, I Believe you Confessions, שמטרתו להביא וידויים מתוך עולם האלימות המינית. העמוד הוקם כהכנה ל"צעדת השרמוטות" שמגיעה לבאר שבע בתחילת יוני ומופקת על ידי שתי סטודנטיות מבן גוריון; ענבר רושט, סטודנטית לתואר ראשון במגדר, בפילוסופיה ובניהול ויישוב סכסוכים, ונטלי חוניו, סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובחינוך.

בואו נחזור קצת אחורה. השנה היא 2011. אנחנו בקנדה. קצין במשטרה מעביר הרצאה באוניברסיטה בנוכחות רבה בקהל, ואומר כך: "נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות כדי להימנע מפגיעה מינית". כאות מחאה הסטודנטיות מחליטות להקים צעדה. לאחר הצעדה קצין המשטרה חזר בו ויצא בהודעה רשמית, אבל המאבק נגד תופעת האשמת הקורבן כבר התחיל לקרום עור וגידים בכל עיר מרכזית בעולם. כבר ב-2012 הצעדה הגיעה לרחובות תל אביב, ומאז היא מתקיימת בכל שנה עם נוכחות הולכת וגדלה. "כשנכחתי בצעדה הראשונה שלי התרגשתי מאוד. זהו אירוע יחיד מסוגו שבו נשים באות להגיד, 'אני לא מתביישת בחוויות שעברתי, ואני לא צריכה להרגיש אשמה עליהן'", מספרת ענבר. "זה המקום של נשים לא להתבייש באיך הן נראות, באירועים שעברו, בהיותן קורבנות לתקיפה מינית".

מה המטרה מאחורי שם הצעדה?

"השימוש במילה שרמוטה עושה למעשה הפוך על הפוך", מסבירה ענבר. "מרצה שלי אמר שברגע שיש מילה שכבר נמצאת בשדה הגלובלי, אין לנו איך למחוק אותה. הדרך היחידה להתמודד אתה היא לשנות את הקונוטציה. זה מה שאנחנו מנסות לעשות. אנחנו לוקחת את המילה בחזרה, ואומרות: אתם באים לקחת את המיניות שלי שלא בצדק? אנחנו לא מוכנות, אנחנו משאירות את המילה הזו בחצר שלנו והופכות אותה לדבר חיובי".

הצלחה מטרידה

הצעדה כבר ביקרה פעם בבאר שבע, בשנת 2012, אבל בנוכחות מצומצמת מאוד. הפעם היא מגיעה בשיא הכוח. "בתור מי שגרות בבאר שבע אנחנו חושבות שבאר שבע זו עיר מתקדמת ומפותחת שיש לה הרבה מה להציע. לכן היא גם צריכה להיות חלק מהעשייה שקורית בכל עיר מרכזית בעולם", מסבירה ענבר, ונטלי מוסיפה, "שתינו קיבלנו את ההרגשה שרוצים שתהיה פה צעדה. אנשים מהעיר באים ואומרים, 'למה דבר כזה לא קורה בעיר שלנו?'. התגובות שאנחנו מקבלות תומכות ואוהדות". מאחורי הצעדה עומדות כחמישים נשים, שכל אחת אמונה על תחומים אחרים. בחודש האחרון התרחשו אירועים התומכים בצעדה ובקידום המודעות למסר שלה. אולי נתקלתם גם בפאנג'ויה האחרונה בקמפיין של הצעדה ובפליירים שמבהירים את מה שכולנו כבר היינו צריכים להבין מזמן: הגוף הוא הגוף שלי, והבחירה שלי מה לעשות אתו. גם עמוד הוידויים של הצעדה הולך ותופס תאוצה, ולמעשה ה"הצלחה" שלו עשויה להטריד. "בעמוד של הווידויים מתפרסם וידוי כל שעה! כל שעה!", קוראת ענבר. "את פשוט קולטת עד כמה הממדים של התופעה הזו הם גדולים וזה באמת קורה לכל אחת. העמוד נותן את האופציה לבוא, לפרוק ולקבל תמיכה בלי הצורך להיחשף".

הסלוגן או אפילו השם השני של הצעדה הוא "את לא אשמה", שבא למחות כנגד התופעה הרווחת של האשמת הקורבן. "במקום להאשים את מי שהטריד או פגע החברה מאשימה את מי שהתלבשה חשוף או שתתה אלכוהול", מפרטת נטלי, וענבר מוסיפה, "הרבה מהאשמה שמטילים עלינו כנשים נובעת מזה ש'איך העזת והצגת מיניות? מה נראה לך שאת רוצה סקס? מה נראה לך שקודם אמרת כן, ועכשיו כבר לא?'", היא מסבירה. "חשוב לנו להבהיר שהצעדה ממש לא מתעסקת רק בגבר הזר שאונס אותך באכזריות בפינה, אלא פונה גם למישהי שעכשיו יוצאת עם מישהו והיא לא בטוחה איך להגיד לא. אגב, חשוב לציין שתופעת האשמת קורבן היא גם מה שאנחנו עושות לעצמנו. בכל פעם שאני חושבת על הטרדה שחוויתי עוברת לי בראש המחשבה, 'האם אני מגזימה? האם זה באמת קרה? אולי אני סתם לוקחת את זה לכיוון הזה?' והגיע הזמן להבהיר: אנחנו לא אשמות".

למה אפשר לצפות ביום הצעדה?

ענבר: "בצעדה כולן הולכות עם שלטים, וכותבות על עצמן כל מיני אירועים שקרו לנו. זו דרך להראות, 'גם לי זה קרה', ובעצם להבהיר שעל אף אחת ואחד תרבות האונס לא פוסחת, וכולנו קורבנות. חשוב לציין שגם גברים משתתפים".

נטלי: "קודם כול, אחווה וסולידאריות, אבל גם כיף. אנחנו מאמינות שאנחנו נותנות מקום לכל אחד לבוא ולבטא את הדעה שלו ואת הסיפור שלו. דבר שני הוא לבוא ולהיות חלק ממשהו, למחות על המצב שקורה היום". וענבר מסכמת, "מי לא רוצה להיות חלק ממהפכה?! כי אנחנו חלק ממהפכה!".

דבר המרצה

מעיין פדן היא מרצה במחלקה למגדר באוניברסיטה, בעיקר בתחומים של סוגיות פמיניסטיות ושל מיניות נשית בתרבות הפופולארית, וגם היא תשתתף בצעדה הקרובה.

מהי המשמעות של הצעדה דווקא בבאר שבע?

"אני חושבת שיש נטייה בארץ להניח שדברים גדולים ואירועים פרוגרסיביים קורים בתל אביב, אבל המציאות שלנו פה בדרום לא פחות רלוונטית לתהליכים האלו. אישה בכל עיר, בכל מקום בעולם, חוששת ללכת ברגל בלילה. התפיסה המעוותת הזאת שלפיה לנשים אין סובייקטיביות מינית – כלומר, אין להן חשקים ורצונות ולכן הן לא יכולות לחגוג את המיניות שלהן – תקפה בבאר שבע כמו שהיא תקפה בתל אביב", היא מדגישה. "הסטטיסטיקה מדברת על זה שאין אישה שלא תוטרד מינית. שיעורי האונס היום הם אחת מתוך שלוש – שליש מאוכלוסיית הנשים. זה פסיכי! זה מגיע מתוך ההבנה שאונס קורה לא רק בסמטה חשוכה, אונס קורה בבית בין בני זוג, בתוך משפחה, בין חברים, והוא גם יכול לקרות בדייטים. פרויקטים כמו Me Too או הצעדה שמים את זה מול הפרצוף". את המטרה שמקדמת הצעדה מעיין מדגישה במיוחד. "מיניות נשית זה לא איזה תחום רחוק, מוקצה, מרושע או מלוכלך. אני חושבת שאחד הדברים שאירועים כמו צעדת השרמוטות עושה זה לבוא ולהגיד, 'אנחנו יצורים מיניים, וזה סבבה ואחלה ומעולה'. לא מגיע לנו להיענש על זה".

צעדת השרמוטות תצא לדרך בשבעה ביוני בשעה חמש אחר הצהריים. מקום יציאת הצעדה יפורסם בעמוד הפייסבוק "את לא אשמה – צעדת השרמוטות בבאר שבע". אירוע הסיום יתקיים במתחם הקטר. כולם מוזמנים!

נגישות