אס"ק סוף שנה
מאת: ליעד וכניש , עורכת עדן גבע לירן , מדור: הבלוגר

כל התקופה הזו, שמתחילה ביום הראשון של סמסטר ב', שגם ככה מקשה עלינו לזכור שאנחנו סטודנטים, עם כל האווירה של פורים עם התחפושות, פסח, פאנג'ויה, שלושה ימי סטודנט, שבועות, קיץ ובירה בצהריים, אבטיח לא בעונה, מטקות במרכז הספורט ומה לא, בשילוב עם אס"ק (=אווירת סוף קורס) הסמסטר האחרון לתואר שאני ועוד אלפי סטודנטים חווים כרגע, לא יכולה שלא לגרום לי להיזכר בשירו הנהדר של ר' יהודה הלוי, שלמדנו בתיכון: המשורר מתאר כיצד גופו תקוע במערב, יענו ספרד, אבל ליבו עורג למזרח, יענו ירושלים, עד כדי כך שהוא אפילו לא מצליח לחוות הנאה מטעמו של האוכל. אתם קולטים? לא אתפלא אם יהודה הלוי היה בכלל סטודנט באס"ק כשכתב את השיר הזה. בדיוק ככה אני מרגיש, רק תחליפו את מערב בדרום, יענו באר שבע, ואת מזרח במרכז, יענו תל אביב, וזה 'בול'. אפילו הקטע עם הטעם של האוכל - כבר די נמאס לי מטעם של קרינה אלקטרומגנטית באוכל שלי, לא נהנה מזה כבר.

הראש תמיד מרגיש רע, אתה עומד מול המראה ומנסה לשכנע את עצמך "יאללה, סמסטר אחרון, אל תהיה אידיוט, תיהנה ממה שנשאר, לך לפאנג'ויה, מה כבר יש לך להפסיד?" זהו, תכף כבר לא תהיה סטודנט, תהיה לך עבודה רצינית ורווחית, תצטרך לקום כל בוקר ולהיות מתשע עד חמש במשרד, ואני ממש אופטימי יחסית לאחד שמסיים תואר במדעי הרוח, אבל הלב כבר במקום אחר, בשלב הבא, בחיים הפוסט-סטודנטיאליים. ונכון שקראתי את כוחו של הרגע הזה, שגוער בך לחיות את רגע ה'עכשיו' וליהנות ממשב הרוח ומה'ברקה' האחרונה, אבל שוב, הלב כבר לא שם. הוא פשוט כבר לא שם. וזה נשמע פתאום כמו שיר במזרחית עם כל הפעמים שכתבתי את המילה 'לב', אבל לפחות לא הזכרתי את המילה כאב. כפרה עליכם.

לסטודנטים שלא מצויים בשנתם האחרונה ללימודים, או לכאלו שלא התחברו לשירו של ר' יהודה הלוי עוד בתיכון, סמסטר ב' הוא התקופה הכי כיפית בשנה. קרני השמש מגיחות לכל פינה ומפילות כל חומה, והחיים נראים צהובים יותר. בממוצע, שבוע בחודש אין לימודים, הבריכה החיצונית פתוחה והמים עוד לא הספיקו להיות עכורים, אין-ספור מסיבות, אלכוהול, מוזיקה ואנשים יפים. אפילו המורה לאנגלית של מתקדמים ב' באה לכם בטוב, פתאום כשהשיער שלה מתנופף ברוח מהמזגן. אין מה לומר, סמסטר ב' באוניברסיטת בן גוריון זה פשוט חגיגה לעיניים. אבל איך המשפט הזה הולך?, לכל שבת יש מוצאי שבת ולכל סמסטר יש תקופת מבחנים. תקופת המבחנים של סמסטר ב' תמיד תתפוס אתכם מופתעים. אתם תסתכלו אחוזי אימה על לוח המבחנים ותגלו קורסים, שבכלל לא ידעתם שלקחתם בתחילת הסמסטר. אתם תעברו את תקופת המבחנים הזו 'על הקשקש', ותבטיחו לעצמכם שלא תיתנו שוב לזוהר של סמסטר ב' לסנוור אתכם כך. אבל אתם תיתנו, ועוד איך תיתנו, ותמשיכו להרגיש רע עם עצמכם. אבל זה בסדר, הרי אין דבר יותר מגבש מרגשות אשם משותפים.

נגישות