אני יודע מה עשית בפורים האחרון
מאת: דניאל רימברג

להתעורר בבוקר מול עדר פרות, להתקשט באיפור עמיד וכמעט להסתבך עם החוק. סיפורים מלילות של שכרות וגם עצות איך לא להפוך לסיפור המביך הבא – עדלאידע!

בכל שנה מגיע הרגע המיוחל שבו נגמרת תקופת המבחנים ואנחנו רק מחכים לפרוק ולהתפרק. במקרה לוח השנה מזמן לנו את החג האולטימטיבי לשם המשימה הזאת, החג שבו אנו מצווים לשתות "עד לא ידע" – פורים! למען האמת חג פורים חל לפני תחילת הסמסטר, אבל זה לא מפריע לנו לחגוג אותו אחרי כולם במשך שבוע שלם ובאינספור מסיבות. כמו שאתם יודעים, כשהאלכוהול עולה המחסומים יורדים, הפדיחות וההזיות צפות, ולנו יש המון סיפורים עם לקח לחיים.

אז עכשיו כשהגיע פורים המיוחל זה הזמן שלכם ליצור חוויות נוספות שיספקו לנו סיפורים לשנה הבאה, חגיגה נעימה!

אימה בקיבוץ

"זה קרה ב-2013, יצאנו שלושה חברים, חיילים לקראת שחרור, למסיבה בקיבוץ בערבה. נסענו לשם עם רכב והחלטנו להישאר לישון ברכב בלילה על מנת שלא נצטרך למנות נהג תורן. זאת הייתה מסיבה קיבוצית ובחמישים שקלים לכניסה קיבלת שתייה ללא הגבלה", מספרת לנו ר'. "שתינו ללא הפסקה, עשינו תחרויות שתייה בכל תנוחה אפשרית, בחיים שלי לא שתיתי ככה. לקראת שלוש בלילה יצאנו יחד לכיוון המכונית שהייתה במרחק של כחמישים מטרים בקו ישר מהכניסה לפאב", היא מוסיפה. "משם הכול נהיה מטושטש. אני זוכרת שהלכתי בקו ישר עם אחד החברים, בדרך איבדתי קשר עין עם המכונית והמשכתי לאן שהרגליים שלי משכו אותי עד שהתמוטטתי. הנפילה הייתה רכה, נפלתי על ערימה של חציר וחטפתי בלאק אאוט. פתאום אני מוצאת את עצמי מתעוררת מקולות של חיות. פקחתי את העיניים, הפלאפון הראה ארבע לפנות בוקר, ומולי עומד עדר של פרות שבוהות בי ונוהמות עליי!", היא מספרת בבהלה. "ראיתי בפלאפון שהבנים חיפשו אותי, וכשניסיתי לחזור אליהם הם לא ענו לי. אימא שלי התקשרה וכנראה שהיא הבינה מההודעה ששלחתי לה שאני בצרות וכתבה לי 'תחכי לי בתחנה עוד שעה'. בדרך לתחנה טיפסתי על שער בגובה העולה על שני מטרים בלי זיכרון איך עשיתי זאת. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שהתעוררתי ברכב כשיש שמש בחוץ ואימא שלי נוהגת עם טרמפיסט במושב הקדמי. עד היום אני מפחדת מפרות יותר מג'וקים ויש לי מהן טראומה בגלל המקרה הזה".

הפיל הכחול

"חגגתי יום הולדת ב'מנגה' וזה היה בפורים. שתיתי ממש הרבה וככול הנראה שממש השקעתי ואיפרו אותי. יום למחרת התעוררתי עם איפור שפשוט לא הסכים לרדת. עייף, מתוסכל ועם הנגאובר של החיים עליתי לרגל לאותה ידידה שאיפרה אותי. אז היא אמרה לי שככול הנראה האיפור שאתו היא איפרה אותי זה איפור לפילים ובגלל זה הוא לא יורד. מפה לשם היה לי סימן כחול על השפיץ של האף כמו מיקי מאוס במשך כמה ימים", מספר לנו ב'.

ילדה טובה

"לחברה טובה שלי היה יום הולדת, והחלטנו בשביל הקטע ללכת למסיבה בבר תל אביבי שידוע כמקום שעובדים בו ברמנים חתיכים בלי חולצה. באזור שתיים בלילה כשכל החברות שלי היו שיכורות יצאנו לשדרות רוטשילד והתחלנו לתת אחת לשנייה משימות – מי משיגה הכי הרבה מספרי טלפון, מנשקת גברים שווים ועוד", משתפת ש'. "בסוף הערב היינו צריכים לחזור ואני הייתי הנהגת התורנית. מזל, כי חברה אחת הקיאה מלא ועוד שתיים היו שיכורות למות", היא מוסיפה. "פתאום עצרה אותנו משטרה לבדיקת ינשוף אבל השוטר ראה שאני צלולה ורצה לתת לי להמשיך בנסיעה. ואז שתיים מהבנות צעקו שאני נראית ילדה כל כך טובה (הייתה מחופשת למלאך, ד.ר) שגם אם ארצח מישהו אף אחד לא יחשוד בי. השוטר לא כל כך אהב את זה, הורה לי לעצור בצד, ובחמש-עשרה הדקות הבאות עברתי בדיקת ינשוף ורישיונות".

Yes Man

"החלטתי שאני עושה יום שבו אני אומר 'כן' לכל הצעה שמציעים לי בלי לחשוב יותר מדי על ההשלכות", מספר לנו מ' מהמחלקה לפיזיקה. "רוב היום היה משעמם, אבל פתאום בשתיים בלילה מצאתי את עצמי בבר-אילן עם שני אנשים שאני לא מכיר. נזכרתי שאני צריך לחזור הביתה ובדרך שמעתי קולות של שני סטודנטים מדברים. מפה לשם הם הציעו שנעלה אליי הביתה לשבת ולשתות קצת. ישבנו, שתינו, עישנו, וכל הראש שלי מסתובב, ואני בקושי מצליח להוציא יותר ממשפט אחד מהפה. השעה הייתה כבר חמש לפנות בוקר כשאחד מהם החליט שהוא רוצה לנסוע להתארגן", הוא משתף. "אז בשש בבוקר נסענו להתארגן אצל אחד ופתאום אני פוגש את אבא שלי. אני אומר לו 'אבא, מה אתה עושה פה?!'. הוא משיב לי 'מ', מה אתה עושה פה?!'. מסתבר ששנינו באנו בשש בבוקר להתארגן אצל אותו בחור".

אחרי ששמעתם את שלל הסיפורים ההזויים והמשוגעים, הגיע הזמן לדעת איך תוכלו לעבור את הפורים הזה (והחגיגות העתידיות) בשלום. במיוחד בשבילכם "המדריך לשתיין הבטוח":

  1. ארוחת פחמימות: כמו שרובכם יודעים, אלכוהול על בטן ריקה זה מתכון לאסון. לכן כשעה–שעתיים לפני שאתם מתחילים לשתות חשוב שתאכלו ארוחה מלאת פחמימות, המלצה שלנו – לחמנייה עם חביתה.
  2. שיטת המדרגות: את השיטה הבאה לימד אותי המחנך שלי בכתה י"ב (תודה!). כשהתחלתם לשתות חשוב תמיד אבל תמיד רק לעלות באחוזי אלכוהול! שתיתם את הבירה שלכם שיש בה חמישה עד שמונה אחוז בממוצע, מגניב! ברגע שנגעתם בוודקה/ויסקי (ארבעים אחוז אלכוהול) אתם לא יורדים באחוזים, רק נשארים!
  3. נגעת נסעת: מהרגע שהחלטתם על המשקה החריף שלכם – ויסקי/ודקה/טקילה – אתם נשארים עליו לאורך כל הדרך, לא לערבב!
  4. מים, מים וששון: על כל צ'ייסר שאתם שותים שתו גם כוס מים. בנוסף, רגע לפני השינה חשוב לשתות המון, כי כמו שאתם יודעים, אלכוהול מייבש.
  5. לחמנייה מצילה חיים: אחרון וחביב, כשאתם חוזרים הביתה, רגע לפני השינה תאכלו חצי לחמנייה, ואת החצי השני תאכלו בבוקר (פשוט תסמכו עליי).
נגישות