אי הפללה
מאת: הודיה תורג'מן

בקרוב צריכת קנביס לא תיחשב עוד לעבירה פלילית. אז מה מותר, מה אסור, ומה חושבת ח"כ שרן השכל לאור הפעילות בתחום?

"כשהייתי בן שבע-עשרה, אני וחברים עישנו ווִיד כמה פעמים", מספר סטודנט בשנה ג' שביקש להישאר בעילום שם. "זה היה בתקופה של השביתה הגדולה שהייתה ב-2007. אחרי שהשביתה נגמרה הפסקנו". הוא מתאר כי לאחר חודשיים הגיעו שוטרים לביתו וערכו חיפוש. השוטרים לא מצאו דבר, ובכל זאת הוא הוזמן לחקירה. "אחרי קצת זמן בחקירה נשברתי והודיתי שעישנתי, למרות שלא הייתה סיבה, לא עישנתי מאז השביתה, ולא היה אצלי כלום". הוא מתאר שהתייחסו אליו ממש כמו אל פושע במהלך החקירה, "בעיקר זכור לי שוטר שאמר לי: 'אתה נראה לי כמו עבריין, אני בטוח שעוד נראה אותך פה שוב'". לאחר החקירה נפתח תיק פלילי. שני ביקורים אצל קצינת מבחן ובדיקת שתן נקייה הסתיימו בסגירת התיק לאחר כמה חודשים ללא רישום פלילי – בעקבות המלצתה של קצינת המבחן. "היו כמה השלכות לסיפור הזה. קודם כול, זה יצר מתיחות בין המון אנשים ואווירה ממש רעה. מאוחר יותר כשרציתי לעבוד בתור מאבטח לקח זמן עד שנתנו לי רישיון לנשק. גם כשרישום פלילי נמחק עדיין יש רישום פנימי במשטרה, ואם יום אחד אסתבך עם החוק יוכלו לראות את זה". זהו סיפור אחד מיני רבים. במקרים שבהם הנאשם אינו קטין, לרוב הרישום הפלילי אינו נמחק. בעצם כל השיח סביב אי ההפללה בתקופה האחרונה נסב סביב השאלה הזאת בדיוק; למה דווקא אישום פלילי? האם יש אלטרנטיבה טובה יותר? ועבור מי היא טובה יותר?

אי הפללה וקוץ בה

"עוברים לאי הפללה באחריות", זו הייתה כותרתה של מסיבת העיתונאים שבה הכריז השר גלעד ארדן על מדיניות אי ההפללה לפני כשלושה חודשים, ב-26 בינואר. למעשה לא מדובר באי הפללה מוחלטת, אלא ב"שימוש בהפללה כמוצא אחרון" לדבריו של השר ארדן (מתוך מסיבת העיתונאים).

כיום צריכת קנביס לשימוש עצמי (עד חמישה-עשר גרם) מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין, למעט אנשים שקיבלו אישור רפואי לכך. העונש המקסימאלי הקבוע בחוק על שימוש עצמי יכול להגיע לשלוש שנות מאסר, כאשר בממוצע מאתיים איש מגיעים בחודש לבית משפט בגלל עבירות של שימוש עצמי. מדיניות הקנביס שעליה הכריז השר ארדן כוללת קנס של כאלף שקלים בעבירה הראשונה, קנס כפול בעבירה השנייה ובעבירה השלישית סגירת תיק המותנית בהסדר שלפיו הנאשם יתנדב בארגון או בעמותה כדוגמת "אל-סם" וכו'. בעבירה הרביעית ייפתח תיק פלילי לפי שיקול דעתה של המשטרה. עבור קטינים החוק מעט שונה: בעבירה הראשונה יינתן טיפול מותנה ללא קנס או רישום פלילי, בעבירה השנייה סגירת התיק בהסדר מותנה, ובעבירה השלישית פתיחת תיק פלילי. יש לציין כי המדיניות מותנית בהודאת המשתמש בעבירה הפלילית שביצע, ובפעמיים הראשונות תתאפשר המרת העבירה בקנס. מדיניות זו שמה דגש על אכיפה במקומות ציבוריים ולא על חיפוש אנשים בבתיהם, כפי שקרה עד עכשיו. כמו כן דובר על ניתוב המשאבים וכספי הקנסות לחינוך ולדרכי טיפול. מדיניות זו אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך נכון ליום כתיבת הכתבה היא טרם יושמה מבחינה מעשית. למעשה מדיניות זו אינה מבטלת לחלוטין את הפללת הצרכנים, אלא שמה את ההפללה כמוצא אחרון.

מוסר השכל

במסגרת הכנת הכתבה שוחחנו עם חברת הכנסת שרן השכל ממפלגת הליכוד, שמאז כניסתה לכנסת מקדמת במרץ את נושא אי ההפללה בקרב צרכני מריחואנה. בעקבות לחצים מחוץ לכנסת ומתוכה, הן באופוזיציה והן בקואליציה, הוקמה ביולי 2016 ועדה שמטרתה לבחון את היבטיה השונים של מדיניות ההפללה במדינת ישראל, את המגמות העולמיות בנושא ואת ההשלכות הצפויות: "ועדת ארדן-השכל". חברת הכנסת השכל מתארת מאבק מתמשך בגורמים שונים (ובהם השר ארדן) על אודות הרכב חברי הוועדה, מה ידובר בה ומי ידבר בה, משך הזמן שבו תדון הוועדה ועוד משתנים רבים. היא מתארת שינוי מגמתי עצום בגישה לנושא מבחינת אלו היושבים בוועדה, ובהם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. במקביל הופעל הן לחץ ציבורי והן לחץ מצד גורמים תקשורתיים ופוליטיים לשחרור מסקנות הצוות ולפעולה בנושא.

בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת דב חנין ממפלגת הרשימה המשותפת הגישו הוא והשכל לפני כחודש הצעת חוק לאי הפללה, וזו לא עברה בהצבעה גלויה בכנסת. הצעת החוק הזאת, בשונה ממה שהתקבל בהחלטת הממשלה, דורשת אי הפללה מוחלטת והמרת הדין הפלילי בדין מנהלי: קנס, ללא רישום פלילי בשום שלב. על שינוי המדיניות של הממשלה חברת הכנסת השכל אומרת: "הצעד הזה מבחינתי אינו מספק". היא הפרה את המשמעת הקואליציונית, והצביעה בעד הצעת החוק "לאי הפללה אמתית". לדבריה, "ידעתי שיהיו סנקציות, ועדיין לא הצבעתי בניגוד לאידיאולוגיה שלי ובניגוד למאבק שניהלתי שנה שלמה", ואכן דובר על הדחתה מהוועדות שבהן היא חברה, ובהן ועדת הסמים הקשורה באופן ישיר לנושא.

מה הוביל אותך לעסוק באי הפללה? "העיקרון עצמו של חופש הפרט הוא חלק מהערכים אותם אני מקדמת". השכל מספרת כי היא נחשפה לנתונים מדאיגים המראים שכמות התיקים הפליליים שהמשטרה פותחת בנושא הופכת ציבור רחב ונורמטיבי לחלוטין לעבריינים, ולהשקפתה יש צורך בשינוי תפיסה. "זהו חוסר צדק אדיר שנעשה לאזרחים במדינת ישראל. אנו משתמשים בדין הפלילי כדי לבוא ולומר מיהו עבריין ומי לא. אנו מסמנים עבריינים בחברה שלנו, אם זה אדם שגנב, רצח או אנס". למעשה אנשים בעלי תיק פלילי אינם יכולים לעבוד בעריכת דין, ברפואה או להחזיק במשרה ציבורית. גם כאשר אנשים מגישים בקשה לאימוץ נבדק הרקע הפלילי שלהם. "לא יכול להיות שהדין הפלילי יחול על אדם שנתפס אפילו בגיל שמונה-עשרה או תשע-עשרה עם קנביס. זה חוסר צדק", מדגישה השכל, ומוסיפה, "מעבר לזה גם במקרים של התמכרויות הכלא, התיקים הפליליים והמעצרים לא יפתרו את הבעיה או ירתיעו משימוש, אלא רק ירעו את המצב. הדרך היחידה להפוך את האנשים האלה לחברים מתפקדים בחברה שלנו היא על ידי חינוך, מודעות ומתקני גמילה נאותים. את כל הכספים שמושקעים כיום במערכת האכיפה והמשפט ניתן להשקיע במתקני גמילה". ובעצם חברת הכנסת השכל קוראת ואומרת: "בואו נשקיע בחברה שלנו, ולא נשקיע בלייצר עבריינים מיותרים".

כעת, כשהצעת החוק לא עברה, האם תמשיכי לקדם את הנושא למרות זאת? ואם כן, כיצד? על החלטת הממשלה: "זה לא אי הפללה, ומעבר לדברים שסוכמו והומלצו. לכן אני לא מוכנה להפסיק את המאבק שלי שם. יש לראות כיצד החלטת הממשלה מתקדמת ולדחוף לכך שתהיה כמה שיותר לכיוון אי הפללה אמתית. במידה וזה לא הכיוון, להמשיך ולהתעקש על הצעת החוק עד שהיא תעבור". גם בקרב מי שאינו מעשן נדמה כי באווירה כאן באוניברסיטה בפרט, ובאוכלוסיית הסטודנטים בארץ בכלל, שימוש עצמי נחשב לכמעט קונצנזוס חברתי, ופחות נתפס כמשהו פלילי ונוראי שיש להיאסר בגינו.

 איפה לדעתך אנחנו, הסטודנטים, נכנסים לתמונה? "יש מקומות שבהם לחץ תקשורתי ולחץ ציבורי משנים לחלוטין  את כללי המשחק". חברת הכנסת השכל מפצירה בנו להיות מעורבים כמה שיותר, ולא בהכרח בנושא אי ההפללה. היא פונה אלינו, וקוראת: "לכו ותתפקדו למפלגות שלכם, זה חשוב לחזק את הכוחות שנלחמים בשבילכם ולחזק את מה שאתם מאמינים בו. זהו חלק חשוב בתפקיד האזרחי והדמוקרטי של כל אחד ואחד מאתנו". בנושא אי ההפללה היא מוסיפה, "אם זה נושא שסטודנטים רוצים לשנות, עליהם להיות מעורבים ולהתעניין מתי עולים דברים הקשורים בנושא, לצאת לרחובות, לבקש מחברי הכנסת בצורה אישית, לומר להם מהי האג'נדה שלהם ולבקש מחברי הכנסת להצביע בעד זה. צריך להיות יותר פעילים, לא לחשוש להפגין נוכחות". 

האם לדעתך לגליזציה מלאה היא בת השגה? "סביב הצעת החוק של אי הפללה מוחלטת לא היה קונצנזוס. לגליזציה היא לא משהו שהוא אפשרי במדינת ישראל במציאות הנוכחית, וכל דיון ושיחה בנושא רק לוקחים אותנו כמה צעדים אחורה".

אין ספק שכל הדיון סביב הנושא טעון, ודאי עבור מי מאתנו שמעשן או מעשנת. יש שינוי ביחס החברתי למריחואנה, ישנה הבחנה בינה לבין "סמים קשים", ועולים קולות המציעים אלטרנטיבות. השיח סביב הנושא נמצא הרבה יותר במיינסטרים, וכבר לא מתייחסים בקלות ראש לאותם "סטלנים" הטוענים בעד לגליזציה או אי הפללה. מצד אחד, מדיניות הממשלה פספסה את לב לבו של הדיון בהשאירה את עבירת השימוש העצמי בגדר עבירה פלילית. כל הקולות שקוראים לשינוי התודעה החברתית, ושאומרים שתיוג כעבריין וכמובן ישיבה בכלא אינם מוצדקים, נותרים ללא מענה, ובאופן מסוים אף מרגישים מרומים. מצד שני, גם אם חסרה אותה הצהרה מוסרית שרצו מובילי המאבק להשיג ברפורמה הזאת, החלטת הממשלה מאפשרת יותר מרחב תמרון בנושא עבור מי שרוצה בכך.

החוק כיום מה התקבל בהחלטת הממשלה? הצעת החוק לאי הפללה
1. איסור גורף על כל שימוש או סחר, למעט במקרה של אישור רפואי.

2. צריכה עצמית (עד 15 גרם) מהווה עבירה פלילית גם בעבירה הראשונה. העונש המקסימאלי הוא שלוש שנות מאסר.

3. על עבירות סחר העונש המקסימאלי הוא עשרים שנות מאסר.

עבירה ראשונה: קנס של כ-1000 ₪. 

עבירה שנייה: קנס כפול.

עבירה שלישית: סגירת תיק בהסדר מותנה

עבירה רביעית: פתיחת תיק פלילי לפי שיקול דעת המשטרה.

1. שימוש עצמי לבדו (ללא ביצוע עבירה נוספת לעבירה זו, לדוגמה: נהיגה תחת השפעה) מעל גיל 21 לא יהווה עבירה פלילית, אלא עבירה מנהלית בלבד.

2. העונש יהיה קנס כספי של עד 300 ₪ ללא הפללה בשום שלב.

3. הקנס על ביצוע העבירה במרחב הציבורי יהיה עד 1500 ₪ כפי שקבוע בחוק על עישון (סיגריות) במרחב.

נגישות