אימא, תעזרי לי
מאת: ליעד וכניש

להפשיר עגבניות במיקרוגל? להכין ארוחת צהריים ובדרך להרוס את המקרר? אם חשבתם שהמעבר מהבית של ההורים פשוט, הסיפורים הבאים אולי ישכנעו אתכם אחרת

"קודם שילמד להכין שעועית בלי להרוג את עצמו". זה היה בתקופת המבחנים, ובמשך כל היום חשבתי על מרק השעועית של אימא שלי. בלילה חשתי צורך להתקשר ולשתף אותה. "מה הבעיה", היא אמרה, "תשרה את השעועית במים במשך כל הלילה, מחר כשתקום אני אסביר לך איך מכינים מרק שעועית". עשיתי כדבריה, לפחות בהתחלה. כשהתעוררתי בבוקר המחרת רציתי לבדוק את מצב השעועית, ואיך בודקים שעועית? בעזרת הפה. אז הכנסתי לשם אחת והיה לי טעים אז הכנסתי עוד אחת. ועוד אחת. לבסוף החלטתי שמפאת עצלנות ארוחת הבוקר שלי תהיה שעועית לא מבושלת. כעבור כמה שעות תקפו אותי כאבי בטן עזים, וכמובן מיד רצתי לדוקטור גוגל. התוצאה הראשונה בחיפוש הובילה אותי לכתבה 'כשהאוכל עלול להרוג אתכם: שמונה מאכלים רעילים' שהתפרסמה באתר Ynet. מסתבר ששעועית לא מבושלת היא רעילה ואסורה למאכל אדם. מיד התקשרתי לאימא, נפרדתי ממנה והתנצלתי על שיצא לה בן כזה כישלון.

יש לי יותר מזל משכל ואיכשהו נותרתי בחיים. מאז לנגד עיניי מטרה אחת: להוכיח לעצמי ולאימא שלי שאני לא מקרה כזה אבוד. לשם כך ארזתי תרמיל ומקל ויצאתי למסע בעקבות סטודנטים בבן גוריון עם סיפורים דומים שישכיחו את מקרה השעועית אחת ולתמיד.

כלב מי שמבשל

מי מאתנו לא מכין ביום ראשון סיר מלא בכל טוב כדי שיהיה לו מה לאכול במשך השבוע? זה בדיוק מה שעשתה נופר, שמתחילה את שנתה השלישית במחלקה לחינוך, כשחזרה מיום לימודים ארוך. "באותו ערב הייתי עייפה במיוחד ורק רציתי להיזרק על המיטה, אבל ידעתי שאם לא אבשל עכשיו אצטרך לרכוש את ארוחת הצהריים שלי באוניברסיטה בימים הבאים, וזה משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי", היא מספרת. "בשארית כוחותיי בישלתי סיר גדול של פתיתים וטיגנתי תבנית שלמה של שניצלים כדי שגם לשותפים שלי יהיה מה לאכול. כשסיימתי לטגן השארתי את התבנית של השניצלים פתוחה על השיש ונכנסתי להתקלח בתחושת סיפוק". כאן הסיפור של נופר מקבל תפנית מפתיעה ומבאסת. "כשיצאתי מהמקלחת ונכנסתי למטבח חשכו עיניי. ראיתי את התבנית של השניצלים הפוכה על רצפת המטבח, וכשהרמתי אותה גיליתי שהיא ריקה לגמרי! אין שניצלים! הייתי בהלם ולא הבנתי מה התרחש בזמן שהייתי במקלחת. יצאתי לסלון והבחנתי במשהו שלא הקדשתי לו חשיבות רבה לפני כן, הכלב של השותף שלי שכב על השטיח בסלון והבטן שלו הייתה נפוחה ממש כאילו אכל תרנגולת שלמה. הייתי כל כך שבורה ועצבנית באותו רגע שאפילו לא היה לי חשק לצרוח על השותף שלי ולספר לו שהכלב הלא מחונך שלו טרף לנו את כל השניצלים. נכנסתי למיטה והתקשרתי לאימא שלי בדמעות כדי לשתף אותה במה שקרה".

טיפ לחיים – הרחיקו את חיות המחמד כשאתם מכינים אוכל טעים במיוחד, או לפחות השאירו אותו מחוץ להישג כפתם.

עגבניות או לא להיות


"אפונה וגזר ישבו במקרר ויחד עם בטטה התחילו לקטר", ובצדק, גם לנו נמאס מזה שאנחנו יוצאים מהחנות עם פירות וירקות בריאים ומלאי חיים, ואז בשיא חוצפתם הם נרקבים ביום שלמחרת. דינה, סטודנטית בשנה ד' להנדסה כימית, החליטה להפסיק לשבת בחיבוק ידיים ולעשות מעשה שיעצור את הריקבון. "רציתי להכין סלט והייתי בטוחה שרק כמה ימים קודם לכן הכנסתי למקרר עגבניות אדומות ויפות, וזה לא יכול להיות שהן מרקיבות בכזו מהירות. הדבר הכי הגיוני שהצלחתי לחשוב עליו באותו הרגע היה לשים את שאר העגבניות במקפיא", אכן פתרון יצירתי למצב בעייתי. "גם בערב שלמחרת רציתי להכין סלט. הוצאתי מלפפון, גזר וגמבה, וכשחיפשתי את העגבניות נזכרתי ששמתי אותן במקפיא. במבט ראשון נראה שהכול בסדר, העגבניות שכבו שם ונראו טובות ויפות כמעט כמו על המדף בחנות, אך כששלחתי יד והוצאתי אחת מהן הבנתי שזה לא בדיוק כך – העגבנייה הייתה קפואה וקשה כמו אבן. משום מה האינסטינקט הראשוני שלי היה להשליך את העגבנייה על הרצפה, והתוצאה הייתה שלעגבנייה לא קרה דבר אבל הרצפה כמעט נשברה", היא משחזרת. "זה לא הסוף, פשוט היה ממש בא לי סלט ואי אפשר להכין סלט בלי עגבניות, אז הוצאתי את כולן מהמקפיא ושמתי אותן במיקרוגל. חשבתי שזה יגרום להן להפשיר. מסתבר שזה לא כך והעגבניות מתו בטרם עת. לאימא שלי סיפרתי רק אחרי כמה חודשים והיא לא שוכחת לי את זה עד היום".

טיפ לחיים – אם ירק שקניתם עומד להירקב, עשו ממנו פשטידה, לא קרחון.

המקרר שמת מחום

לו הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן, הייתם עושים משהו אחרת? לאיתי, סטודנט בשנה ג' למדעי המחשב, אין ספק שכן. "בסך הכול רציתי לחמם שניצל קפוא. האמת שבדרך כלל אני נגד כל המאכלים האלו ששוכבים חודש במקפיא, אבל כשאתה סטודנט אתה מבין שאין לך ברירה אלא להתפשר", הוא מסביר. "הנחתי שני שניצלים קפואים על צלחת והכנסתי למיקרוגל. פעולה שאני עושה בכל יום כמה פעמים ואין סיבה שהיא לא תעבור חלק גם הפעם. לאכזבתי, המיקרוגל החליט שלא מתאים לו לעבוד באותו היום ופשוט הפסיק לעשות את מה שהוא נועד לעשות", הוא משחזר, וכאן הסיפור מקבל את התפנית שהסתיימה באסון. "מעל המקרר היה לנו טוסטר אובן שפשוט עמד שם במשך זמן רב ומעולם לא נגענו בו. החלטתי שזה הזמן להשתמש בו. מובן שהתעצלתי להוריד אותו מהמקרר ולמצוא מקום עם שקע שאפשר לחבר אותו, אז ניתקתי את המקרר מהחשמל וחיברתי במקומו את הטוסטר אובן. החימום לקח שלוש דקות, אפילו פחות, אבל הבעיה הייתה שמרוב רעב ולחץ של זמן פשוט שכחתי להחזיר את המקרר לחשמל. אכלתי, התארגנתי ויצאתי – לא פחות ולא יותר – לרכבת. זה היה יום חמישי וחזרתי לבית הוריי לסוף השבוע". עכשיו, את הסוף אתם כבר יכולים לנחש. "השותפה שלי עזבה את הדירה כמה שעות לפניי. במוצאי השבת קיבלתי טלפון מהשותפה שלי שחזרה לדירה לפניי. קולה רעד מעצבים או מבכי והיא דרשה שאחזור לבאר שבע כמה שיותר מהר. כששאלתי אותה מה קרה היא ענתה שהמקרר לא עובד, שכל האוכל התקלקל ושאת הריח שיש בדירה היא לא יודעת איך לתאר. פתאום רצו לי פלאשבקים בראש לרגע ההוא שניתקתי את המקרר מהחשמל. כל מה שרציתי באותו הרגע היה לבכות, אז רצתי לאימא ובכיתי לה על הכתף".

טיפ לחיים – קנו מפצל לחיבורי החשמל של המקרר, או שתרוקנו אותו ותיפרדו לשלום מחוש הריח.

נגישות