כדור הארץ עם מסיכה

יום כדור הארץ 2020

שיר שפרן

מזל טוב, היום (22.4) יום כדור הארץ ה-50!

"יום כדור הארץ" התחיל כיוזמה של סנאטור אמריקאי בשנת 1970 במחאה על דליפת נפט רחבה שהייתה בקליפורניה. כיום, האירוע מצוין בלמעלה מ-190 מדינות ברחבי העולם, הן על ידי ממשלות, והן על ידי ארגונים סביבתיים ואנשים פרטיים. השנה בעקבות הקורונה, השבתת הטיסות, כבישים ריקים והפחתת תרבות הצריכה, כדור הארץ "חוגג" יום הולדת צלול ראשון מזה שנים, עם ירידה של עשרות אחוזים ברמות זיהום האוויר ועם בעלי חיים שחוזרים להיות בעלי הבית כאן בזמן שאנחנו אלה שמסתגרים. אך מה יקרה כשכולנו נחזור לשגרה? האם הזיהום יחזור להיות כשהיה? התשובה תלויה רק בנו.

על מיתוס "האזרח הקטן" כולנו שמענו, אך בעיניי אין שטות גדולה מזו. רק אתמול ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ושמענו על כל חסידי אומות העולם והיהודים, אנשים פרטיים אשר הצילו מאות ואף אלפי ילדים, נשים וגברים בגפם. "האזרח הקטן" גדול הרבה יותר ובעל השפעה עמוקה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. לא חסרות דוגמאות ליכולת ההשפעה של הפרט גם בעולמות הסביבתיים, אפילו של סטודנטים שאיתי בתא "מגמה ירוקה" והזיזו הרים. ואולי מספיקה רק התבוננות על ימים אלו ממש, ועל איך ישיבה פשוטה של שבועות ספורים בביתנו כבר משנה את הרכב המולקולות של האוויר בחוץ. זוהי דוגמה קטנה לדעתי שמראה עד כמה אנחנו משפיעים ומושפעים, תורמים או הורסים. זוהי דוגמא שמראה שלכל פעולה שלנו יש תוצאה אי שם באופק, ופעולות של רבים מתורגמות לשינוי ניכר בעין. אז כיצד נחליט לנווט את המסלול מכאן?

לכבוד היום הזה, אספתי מספר דוגמאות לפעולות סביבתיות פשוטות שכל אחד/ת יכול/ה ליישם בקלות, את חלקן כבר מהיום:

  • מצטרפים לעצומת המיילים, שקוראת לכל ראשי סיעות הכנסת לקדם חקיקה להתמודדות מול משבר האקלים. בידינו 10 שנים כדי לבלום את המשבר, אז קדימה לעבודה! חלון ההזדמנויות שלנו לפעול הוא קצר, אך מדענים מעריכים כי הוא עדיין פתוח ועוד ניתן לשנות. ניתן לחתום בלינק המצורף

 

  • צמצום צריכת בשר בקר

אכילת בעלי חיים היא המקור למגיפה שמשנה כעת את עולמנו, ואחת מהתגובות הראשונות של ממשלת סין הייתה לאסור על סחר בחיות בר למאכל. יתרה מזאת, מחקרים בדקו מהי הפעולה האפקטיבית ביותר שהפרט יכול לנקוט בה לצמצום כף רגלו האקולוגית, והתשובה היא מעבר לתזונה מהצומח. כולנו זוכרים את השריפות באמזונס, שריפות שנוצרו ביד מכוונת של חקלאים עבור הקמת שטחי מרעה, שאגב עדיין נמשכות ומכלות את יערות הגשם, גם אם התקשורת עברה למחוזות אחרים.

אם אתם מרגישים שמעבר לתזונה צמחית מהווה שינוי גדול עבורכם, אז גם הפחתה של צריכה אחת בשבוע, או החלפת בשר בעוף, תשפיע משמעותית על כמות הפליטות.

  • צמצום בזבוז מזון

משפחה ממוצעת זורקת לפח כרבע מהמזון שהיא קונה, משמע 3,200 ₪ בשנה! פסולת אורגנית במטמנות גורמת לפליטות של גז מתאן, ומהווה 8% מגזי החממה העולמיים (לשם ההשוואה, כלל הטיסות בעולם תורמות כ-2.5% מפליטות גזי החממה!). רק עגבנייה אחת שהולכת לזבל עולה 9 ליטר מים. ואנחנו פשוט לא שמים לב, כי טיפה פה וטיפה שם…

אז מה עושים? הנה מספר טיפים באדיבות עמותת The Natural Step.

  • קידום עירוניות בת-קיימא

מחקרים מראים כי התפרצות מחלות מדבקות הנישאות במקור ע"י בעלי חיים, כגון סארס, שפעת העופות, אבולה וקוביד-19, נמצאת בעלייה עם השנים, זאת עקב כריתת יערות ואובדן בתי גידול, ובכך מחלות פולשות מהסביבה הטבעית של בעלי החיים אל סביבת בני האדם. חבריי לתא "מגמה ירוקה" ואני, מקדמים יחד מדיניות של בנייה בערים הקיימות במקום הריסת שטחים פתוחים עבור הקמת יישובים חדשים, ודוחפים למיצוי הפוטנציאל הגלום בתוך העיר לפני שמתרחבים ומקימים שכונות חדשות שנוגסות בטבע (ובב"ש יש אחלה טבע!) ומיועדות לרכב פרטי. לבחירת מקום מגורנו יש השפעה מכרעת על כמה שנזהם ביומיום שלנו מבלי שנשים לב.

  • פעם בשבוע ללא רכב

תעשו לעצמכם הרגל, פעם בשבוע מתניידים ברגל, באופניים או בתחב"צ. זה אפילו בריא יותר.

  • חו"ל – טיסה אחת פחות בשנה.

באופן אישי, אם אריץ בראש את כל החוויות המשמעותיות והמהנות ביותר של חיי – כולן קרו בתוך הארץ. שהייה עם אנשים שחשובים לי, יציאה לכמה ימים בשביל ישראל, ניתוק במדבר הערבה – אלה הדברים שלי באופן אישי הכי מנקים את הראש, הרבה יותר טוב משוטטות בעיר אירופית. ושלא נדבר על החיסכון הכספי.

  • שתלו צמחים המושכים מאביקים ודבורי בר

בעולם יש קרוב ל-25 אלף מינים של דבורים החיוניות לקיום שלנו, להאבקת מיני צמחים ולייצור המזון בעולם. מינים רבים נמצאים בעשורים האחרונים בסכנת הכחדה, דבר שעלול להביא לאובדן המגוון הביולוגי ולשינוי משמעותי בהרכב המערכת האקולוגית בארץ ובעולם. ב-2018 האיחוד האירופי אף אסר על סוגי ריסוס מסוימים שפוגעים בדבורים בתעשיית החקלאות, בניסיון לצמצם תופעה זו.

אז מה הפתרון? שותלים צמחים שימשכו לגינה/מרפסת/חלון שלכם דבורי בר, שלהבדיל מיתושים, לא עוקצות ללא סיבה, ואם עוקצות זה יהיה בעיקר מתוך תחושת איום. למידע על צמחים מושכי מאביקים לחצו כאן.

  • שמים סוף למעטפות

עדיין מקבלים חשבונות מודפסים בדואר? התקדמו לחשבונות ירוקים!

  • קידום התקנת פאנל סולארי בבית/במקום העבודה

אחת מהפעולות החשובות שעלינו לבצע בשנים הקרובים כדי לבלום את משבר האקלים: מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות ויציאה מהתלות שכיום יש לנו בדלקים מאובנים שתורמים להתחממות הכדור. אחת הדרכים האפקטיביות כדי לקדם את המהלך, ללא הריסת שטחים פתוחים, היא שימוש בגגות שלנו –  שטחי ענק שכרגע לא מנוצלים כלל, והפיכתם לשטחים מייצרי חשמל שיוכלו להניב לנו גם לא מעט כסף! לדוגמא, בעיריית ערד כבר הפסיקו לשלם לחברת החשמל, וכיום העירייה אף יוצרת הכנסה מהפאנלים על גגותיה! אז אם למשפחתכם יש גג פנוי, או אם יש גג במקום עבודתכם, נסו לרתום את מי שצריך ותפנו אותם למיזם "מאה אלף גגות סולאריים". לא עד חשבונות לחברת החשמל!

  • העדיפו אוכל עונתי – כדי לגדל פרות וירקות שלא בעונתם נדרשי משאבי אנרגיה ומים אדירים! גוונו בתפריט בין עונות השנה, יהיה לכם גם מעניין יותר ובריא יותר לגוף.
  • התנדבות בעמותה או בפרויקט סביבתי
    • תא "מגמה ירוקה" – למעוניינים ליצור שינוי מדיניות. כפי שציינתי, שם אני פועלת.
    • קהילת "GreenDust" – למעוניינים ביזמות סביבתית.
    • חוות "שבועת האדמה" – למעוניינים בחקלאות עירונית אקולוגית.
    • "המרד בהכחדה" – למעוניינים באקטיביזם אקלימי הארד קור.
    • "החברה להגנת הטבע" – למעוניינים בחינוך סביבתי.
    • "הכלבויניק" – למעוניינים בכלכלה שיתופית.
    • "יער המאכל" בשכונה ב' – למעוניינים בגינון אקולוגי ליד הבית.

ואלו רק חלק מהאופציות בב"ש. מצאו את המקום שאתם הכי אוהבים ולכו על זה.

והכי חשוב – אל תתנו למשבר האקולוגי לחלוף על ידכם. למדו אותו, תתעניינו, קדמו שיח ברשתות החברתיות. שתפו את הידע שלכם, שוחחו על הנושא עם מי שרק אפשר, הפכו אותו לנושא החם שכן מעניין את הציבור הישראלי!

ובפעם הבאה כשמדברים איתכם על "אסטרטגיית יציאה", דאגו שגם הנושא הסביבתי יהיה שם. שימור זיהום האוויר הנמוך שהיה בשבועות האחרונים, שיקום הכלכלה הישראלית באמצעות קידום מיזמי כלכלה ירוקה שייצרו כאן תעסוקה. בישראל מתים מדי שנה 2,300 איש ואשה מזיהום אוויר. אז לא, אנחנו לא מעוניינים "לחזור לשגרה", כי השגרה שלפני הקורונה לא הייתה טובה לנו. אנחנו רוצים ליצור כאן שגרה חדשה, עם אוויר, מים ואדמה נקיים ובריאים לכולנו. יחד ניצור כאן שינוי אמיתי. עכשיו זה הזמן!

הכותבת הינה פעילה בתא "מגמה ירוקה באר שבע", תא של סטודנטים ותושבי ב"ש שפועלים יחד למען עירוניות בת-קיימא. 

נגישות