היום שאחרי הקורונה

אור כהן

די. די לפוסטים על ה"טוב" שהביאה לנו הקורונה. ולא חסר את אלה שיגידו ש: "המים בוונציה צלולים, הדולפינים חזרו לחופי תיירות, אילים מטיילים ברחובות טוקיו, וחזירי בר בפריז. אין מטוסים בשמיים, זיהום האוויר הצטמצם, כדור הארץ מבריא וכו' וכו'. וזה רק ממשיך.

די. באמת די. הרי ברור שברגע שהסרט יגמר, האנושות תשוב למה שהיא יודעת לעשות הכי טוב- להשמיד, להרוג ולאבד.

הרי ברור שבפסח הקרוב כמויות ענק של חד פעמי יציפו את הפחים, ומשם יגיעו אל מקורות המים והשטחים הפתוחים.

הרי ברור שמאות אלפי משפחות ימשיכו ויעלו על שולחן הסדר גופות מרוטשות של בעלי חיים תמימים.

ברור שנמשיך לצרוך ללא גבול, לפלוט ולזהם.

הדי בווירוס קטנטן להבראת נפשנו הרקובה?

ברור שלא.

כשהכול יגמר, הכל ישכח. נעלה זיכרונות על ימים של מגיפה ממרום מושבינו על הר הזבל.

נגישות